מילה עברית לסקאלה

[ounce]

מילה עברית לסקאלה

א. האם המילה טווח היא התרגום המדויק למילה סקאלה (scale)?

ב. האם אפשר להשתמש במילה "מנעד" כחלופה?
ידוע לי שהיא טווח צלילים, אבל לא ידוע לי אם ניתן להשתמש בה לשימושים אחרים. מילולית זה נשמע לי תקין: מן -> עד (טווח).

תודה מראש וסוף שבוע נעים לכולם!

 

[איתי שלר]

סקלה = סולם. לא טווח ולא מנעד.

סקלה היא סולם המידה.

 

[ounce]

לפי מילון ספיר המקוון, זה כן טווח

הפירושים לפי המילון הם:
1. סרגל 2. כף אחת מכפות המאזניים 3. קנֵה מידה 4. סולם דירוג מנמוך לגבוה - בטונים של מוזיקה, בציוּנים, במשׂכורות וכד' 5. בסיס למערכת מִספרים 6. טווח

כפי שניתן לראות, פירוש מספר שש מציין טווח, אך כפי שכנראה קרה גם לך - זה לא מתיישב מיידית. השאלה הנשאלת היא האם המילה העברית טווח יכולה להחליף את המילה סקלה בכל מקום שבו תופיע?

באשר למילה מנעד - לפי אותו מילון, מדובר רק על טווח צלילים, אולם זה נשמע לי תמוהה כי הפירוש המילולי "מן א עד ת" נשמע טבעי לחלוטין עבור כל טווח שהוא.

 

[איתי שלר]

טוב, א"כ תיקון: לא עולה

לא עולה על דעתי כרגע שימוש בעברית של המילה סקלה כמילה נרדפת לטווח. אבל אם כתוב במילון אז כנראה יש שימוש כזה (אולי כדאי שתיתן דוגמא למשפט בעברית שעושה שימוש כזה במילה סקלה.)
על כל פנים בנוגע לשאלתך, ברור שלא ניתן להחליף את המילה סקלה במילה טווח בכל מקום שתופיע.
דוגמא: את המשפט "השתמשתי בתרשים זה בסקלה לוגריתמית" אי אפשר לשנות ל"השתמשתי בתרשים זה בטווח לוגריתמי".

 

[ounce]

לגבי סקלה לוגריתמית

אם נתעלם מהעובדה שזה צירוף מוכר, האם ניתן לכתוב סולם לוגריתמי? סרגל לוגריתמי? זה קיים למשל בסולם ריכטר.
אם לא נתעלם מעובדת היותו מוכר, האם יהיה לא-ברור להשתמש בצירוף זה כך?

באופן כללי לפי המשמעות הרווחת המילה טווח מתארת תחום/היקף. האם המילה מנעד יכולה להחליף אותה, את סקלה, את שתיהן או אף אחת מהן?

 

[איתי שלר]

ובכן,

לגבי השאלה הראשונה, נראה לי שניתן, אם כי הצירוף "סרגל לוגריתמי" עשוי להשתמע כסרגל (פיסי) שמסומן בסקלה לוגריתמית (בכל אופן "טווח לוגריתמי" לא נכון כאן).
נזכרתי במקרה שכן רגילים להשתמש בו לפעמים ב"טווח" במקום ב"סקלה": צירופים כדוגמת "large scale" מִתרגמים לטווח רחב (האם טווח באמת יכול להיות רחב או שמא רק ארוך, זו שאלה בפני עצמה).
"מנעד" נקבעה כמונח לטווח של צלילים, אבל בפועל יש המרחיבים את השימוש בה גם לתחומים אחרים.

 

[trilliane]

"מנעד" בשימוש מטאפורי, למשל "מנעד רגשות"

 

[sailor]

סרגל לוגריתמי זה סרגל חישוב

משהו עתיק (היה בשמוש על לפני כ-30 שנה), לפני עידן המחשבונים.

 

[Mits Petel]

פעם כתבתי מאמר בעברית

(בד"כ אני כותב באנגלית) והעורכת הלשונית שינתה לי כל מופע של "סקלה" ל-"ציר".

 

[איתי שלר]

האקדמיה

ללשון החליטה ש- logarithmic scale יתורגם פשוט ל - סְקָלָה לוֹגָרִיתְמִית, אבל אני מבין את העורכת שלך שלא היה נוח לה במילה הזו.
מצד שני "ציר לוגריתמי" אינו מדויק לגמרי.

 

[ounce]

אם כך,

מה לגבי סולם ריכטר המיוצג ע"י סקלה לוגריתמית?
מדוע קיים חוסר האחידות הזה, ועוד במושגים שמתרגמים אותם במאה העשרים מאנגלית? כדאי להעיר את תשומת לב האקדמיה לנושא, לא?

 

[איתי שלר]

מניח שנענו לרצונם של אנשי המדע העוסקים בתחום.

 

[ounce]

שאלה נוספת: המילה יכול

בעמוד הבא יש התייחסות רק לצורות העבר וההווה של המילה:
http://www.safa-ivrit.org/form/yaholti.php

האם יש דרך לכתוב יכול בזמן עתיד מלבד בצורה "יכול יהיה" או "יהיה יכול"?
יוכל? יווכל?
אם כן, אשמח אם תנקדו וגם תדגימו זאת גם על מילים אחרות מאותו משקל ובניין (פָּעֹל, בניין קל) לשם השוואה.

תודה רבה!

 

[ounce]

?

 

[איתי שלר]

יוּכַל. יָגוּר. יִיקַשׁ. יִקְטַן. יִשְׁכַּל.

 

[ounce]

מדוע ההבדלים אם מדובר באותו בניין ואותה גזרה?

תודה!

 

[איתי שלר]

לא כולן מאותה הגזרה

יקטן וישכל - גזרת השלמים
ייקש - גזרת פ"י.
יגור - תשלים (סופלציה): העבר וההוה משורש יג"ר, ואילו המקור, הציווי והעתיד נגזרים משורש גו"ר.
יוּכל - אכן יוצא דופן בכך שנטייתו בעתיד דומה לזו של בניין הופעל.

 

[trilliane]

יוכל; הצורה שגורה בדיבור עוד מימי המקרא

"כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ" (קהלת, א ח)
"וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן, לֹא יוּכַל לִרְאוֹת" (בראשית, מח י)

ועד ימינו:
ישנן בנות, ישנן בנות
שמתלבשות כמו בז'ורנל
החצאית עולה אל על
ובחולצה יש חור על חור
שכל אחד יוכל לבחור.
[יורם טהרלב]

"בלבלי אותו אל תעשי לו חשבון / בלבלי אותו עד שלא יוכל לישון" [ביגי – גילי מסמי]

לא עולה לי בראש דוגמה אחרת; זה משנה?

 

[ounce]

זה בסדר

רק רציתי לוודא שהיא אינה טעות.

 

[ounce]

ועוד שאלה: "בא אצלו" או "בא אליו"?

דני בא אל/אצל בית חברתו דינה.

בשפת הדיבור נתקלתי רק ב"בא אליו", אבל ברשת נתקלתי גם בצורה השניה.