הי
הי ובכן, אצלי בראש סדר העדיפויות כרגע היא הכתיבה, ומסתבר שאני לא מקדישה לה זמן מספיק, כי היא דורשת דגירה רבה ( כולל שעות מתות, שעות תסכול, דברים ש"לא יוצאים" מעין { תסלחו לי } עצירות קשה ומכאיבה ) ועוד... למעשה אני בקושי מקדישה לה זמן, למה? כי חינכו אותי 'פולני' שמקדישים זמן לדברים חשובים ( בראש וראשונה העבודה וה"חובות" ) . הכתיבה באה אצלי לפני לימודי המשפטים כי דרכה אני יכולה לבטא את המשהו היחודי שלי, וכמובן המשפטים באים במקום השני. המדיה המשפטית מוגבלת באיפשור ביטוי אישי, קצת כמו שירת ימי הביניים, עם המון חוקים וכללים, והמשפט לא תמיד צודק, ודרך כתיבה פולמוסית אפשר להעביר לציבור הרבה יותר מאשר מה שאפשר להעביר לשופט בסיכומים של משפט; מה שכן, אני אמנם פורסת את עצמי על שני תחומים ( כתיבה + לימודי משפטים ) אך האחד מזין את השני: לימודי המשפטים משכללים את כושר הכתיבה שכן הם עוסקים במילים ( שמתם לב לשמי- הטקסטואלית? ) והכתיבה עצמה הופכת אותך למשפטן יותר חריף, דומה הדבר לאטלט מכשירים קלים ( ברוח האולימפיאדה ) שבזמנו הפנוי גם רץ: אילו הם לכאורה שני תחומים שונים אבל מזינים אחד את השני. לרוב את הזמן כרגע אני משקיעה בעבודה ו"מחויבויות" אבל זה לא צריך להיות כך: טבען של שאלות מכוונות ( שכמה מגני 'ורדה רז'יאל ז'קונט או מדף ה how to בסטימצקי יגנו אותן כ'קיטשיות' ויחקו אותן בטון הנלעג שבו מחקים פסיכולוג ) בהיותן מכוונות אותך אל המטרה, בשדה הקרב של המחשבות והתוכניות שלך טוב שמישהו יבוא ויעשה לך קצת סדר, ויראה לך למה אתה לא מתקדם בכתיבה ( כי דבר ראשון אתה לא מקדיש לה הרבה זמן בגלל רגשי אשמה פולניים של "קודם עושים חובות" )
