מרגישה בודדה

crema2

New member
מרגישה בודדה

חזרתי לעבודתי ואני עובדת כבר שבועיים. רוב הצוות הוחלף פרט ל3 עובדים . העובדת בחנות נהייתה חברה של העובד הותיק והם כל היום פוצי מוצי ביחד. יש עובדת גם שהתחילה לעבוד יום אחריי רוסיה אחד ממש חמודה. חשבתי נהיה חברות כי מצאה חן בעייני , רק שאני מרגישה שקשה לי לפתח איתה שיחה. היא גם בליינים כמו הרוב ואני לא. בהתחלה ממש רציתי להיות חברה שלה עכשיו אני מרגישה שהיא לא מתלהבת כמוני אולי אני מרתיעה אותה לא יודעת.. רק שהחוסר ההתלהבות שלה לדיבורים שלא קשורים לעבודה גורמת לי לא לרצות להיות חברה שלה. שמתי לב שזה ממש תופעה אצלי. אין לי בכלל חברות הייתה אחת ואני לא בקשר איתה כל כך כי אנחנו לא מתאימות לדעתי מבחינה אינטקטואלית . אי אפשר להתייעץ איתה בכלום , תמיד עונה "טוב" לכל דבר או לא יודעת". אנחנו די דומות עד שלא בא לי חברה כזאת. היא גם לא מתעניינת בי , אנו נפגשות אחת לכמה חודשים . היא גם קטנה כזאת בגודל , אני רוצה כאלה חברות שאני יקבל מהן השראה , שיהיה גם קצת אתגר, רצון לטפח עצמי, קצת תחרות איתה זה לא קיים . אני מרגישה שגם לה חסר מיומנות חברתית למרות שיש לה חבורה של חברות שאגב לדעתי כולן נראות לא משהו חוץ מאחת שהיא בסדר. אני לא מרגישה התלהבות להיות איתן בחבורה . חוץ מחברה הזאת שאני בקשר איתה בעיקר במסנג'ר הייתה לי חברה אם אפשר לקרוא לה חברה . היא הייתה ממש נחמדה אלי, נראית מצויין עם חבר וממש מתוקה שגילתה בי עניין בעבודה. רק שהייתי מציעה לה מדי פעם להיפגש מחוץ לעבודה היא היתה מתחמקת משום מה. אחרי כמה פעמים שניסיתי התפשרתי על קשר רק בעבודה ועכשיו גם היא לא עובדת שם ואני די מתוסכלת. אני מרגישה שאין מי שמעניינת אותי, מאתגרת רק זאת החמודה החדשה שחוסר העניין שלה בחברתי גורם לי גם להרים ידיים . אני לא יודעת אם יש בנות שמתאימות לי . אני לא טיפוס בלייני . אני מחפשת חברה שאוכל ללכת איתה מדי פעם לסרטים וככאלה, מי שלא מעשנת ולא שותה. אך מצד שני לא מחוננת או מכוערת כי אני לא מצליחה להתחבר לאנשים כאלה. וכן יש לי בעיות במיומנות חברתית קשה לי לפתח שיחה. אני יכולה לדבר על העבודה אבל ברגע שמגיעה שיחה שהיא מחוץ לעבודה אני מרגישה שאני מתקשה לדבר ולפתח שיחה או משעממת. כמה שהייתי רוצה חברה או שתיים ללכת איתן לים . היתה תקופה שהייה לי מספיק כסף בחשבון לפני כשנה בערך והרגשתי הכי אומללה בעולם. שמה שווה הכסף הזה אם אין לי מה לעשות איתו בדיוק . אפילו אין טעם לקנות בגדים כי אין לאן ללכת איתם-אז הייתי מובטלת כמה חודשים. אני גם קצת שמנמונת ואין לי מוטיבציה שוב לרדת במשקל כי אני יודעת בוודאות שגם אם ארד במשקל מנסיון זה לא ישפר לי פלאים את הביטחון העצמי. מקסימום יתענינו בגופי ולא מעבר. אני רואה איך אני הולכת ותופחת שוב במשקל אבל אני עייפה כבר מנסיונות לרדת במשקל , אין מה שיניע אותי. אין אתגר כל כך
 

dar dahan

Member
אני ממליץ לך בחום...

לעזוב את העבודה שלך ולהתחיל ללמוד למקצוע לעתיד, משהו שיקדם אותך שיגרום לך להרגיש טוב עם עצמך, ובאוניברסיטה את תוכלי להכיר מספיק בנות שיכלו להיות חברות שלך. ואל תתייאשי מהחיים או משהו כזה, גם הכישורים החברתיים שלי על הפנים, ובכל זאת אני מאמין שהכל עוד יהיה טוב. מה גם שאצלי זה קשור יותר לאנשים שלמדתי איתם שרובם היו מעצבנים ולא באמת רצו להכיר אותי, אלא רק ראו אותי כמשהו שאני לא (חנון) כי אני אוהב מסיבות למרות שאני לא הולך להרבה, ואני אוהב ללכת לסרטים ולהסתובב, אז נכון אני לא מעשן אבל זה לא אומר שאני חנון... אני גם לא הייתי גאון בלימודים. אני מקווה בכל מקרה שהכל יסתדר לך
 
למעלה