סחרחורות קשות../images/Emo10.gif
שלום לכולם, אני חדשה בפורום. בת 29 עם היסטוריה של ורטיגו מגיל 20 אך ההתקפים היו מתפרצים אחת לכמה שנים כך שחייתי עם המחלה בשלום. לפני כ-3 שנים אובחן אצלי מנייר לאחר שהגעתי לאוטונוירולוג במסגרת בירור, כתוצאה מסחרחורות חוזרות ונשנות שהתפרצו לאחר לידת בני. למעשה מאז שבני נולד (לפני 3 שנים)הסחרחורות התחילו לצערי להוות חלק אינטגרלי בשגרת חיי. הנוירולוגית רשמה לי בטאהיסטין+פראמין וכך התמודדתי. אני פונה אלייך משום שלפני חודש וחצי המצב החמיר באופן קיצוני. הסחרחורות תוקפות אותי בשעות שונות ביום ובמיוחד בלילה. עד שאיני מצליחה להרדם.(אני יושבת עד 2 בלילה מחכה שההתקף יחלוף). בניגוד לחולי מנייר אחרים איני סובלת מטינטון, כמו כן אין לי בחילות והקאות. בזמן התקף אני לא מסוגלת לשכב מכיוון ששכיבה מעצימה לי את הסחרחורות. בעת התקף אני יושבת על המיטה ומשעינה את הראש על הכרית מבלי להניע את הראש ואת העיניים לשום צד. ההרגשה הכללית היא של חולשה ומוטשות. העיניים שלי כואבות ורגישות כמו כן איני מצליחה להתמקד במבט. הם פשוט בורחות. מידי פעם אני שומעת רחשי נוזלים באוזן השמאלית. השמיענה שלי בדרך כלל בטווח הנורמה עם עליות וירידות במיוחד בתדרים הנמוכים. מבדיקת ברה שערכתי לפני שנה הכל יצא תקין. הנוירולוגית שלחה אותי עוד שבוע לביצוע mri מכיוון שלטענתה ההתקפים מוגזמים. מעבר לזה אני מרגישה אבודה. חוץ מללכת לעבודה אין לי חיים. מכיוון שאני לוקחת בטאהיסטין במינון של 3 כדורים+פראמין אני מרגישה מסוממת לחלוטין. אין לי כוח לצאת!!! אני חרדה משום שהסחרחורות בהחלט גורמות לי לפחד! מכיוון שאני גרושה עם ילד מקונן בי הפחד שאולי יקרה לי משהו בלילה ואז... מה יהיה עם הילד? הוא ישן בחדר השני ואף אחד לא ישמע אותו. מה עושים????????
אשמח לקבל ייעוץ
שלום לכולם, אני חדשה בפורום. בת 29 עם היסטוריה של ורטיגו מגיל 20 אך ההתקפים היו מתפרצים אחת לכמה שנים כך שחייתי עם המחלה בשלום. לפני כ-3 שנים אובחן אצלי מנייר לאחר שהגעתי לאוטונוירולוג במסגרת בירור, כתוצאה מסחרחורות חוזרות ונשנות שהתפרצו לאחר לידת בני. למעשה מאז שבני נולד (לפני 3 שנים)הסחרחורות התחילו לצערי להוות חלק אינטגרלי בשגרת חיי. הנוירולוגית רשמה לי בטאהיסטין+פראמין וכך התמודדתי. אני פונה אלייך משום שלפני חודש וחצי המצב החמיר באופן קיצוני. הסחרחורות תוקפות אותי בשעות שונות ביום ובמיוחד בלילה. עד שאיני מצליחה להרדם.(אני יושבת עד 2 בלילה מחכה שההתקף יחלוף). בניגוד לחולי מנייר אחרים איני סובלת מטינטון, כמו כן אין לי בחילות והקאות. בזמן התקף אני לא מסוגלת לשכב מכיוון ששכיבה מעצימה לי את הסחרחורות. בעת התקף אני יושבת על המיטה ומשעינה את הראש על הכרית מבלי להניע את הראש ואת העיניים לשום צד. ההרגשה הכללית היא של חולשה ומוטשות. העיניים שלי כואבות ורגישות כמו כן איני מצליחה להתמקד במבט. הם פשוט בורחות. מידי פעם אני שומעת רחשי נוזלים באוזן השמאלית. השמיענה שלי בדרך כלל בטווח הנורמה עם עליות וירידות במיוחד בתדרים הנמוכים. מבדיקת ברה שערכתי לפני שנה הכל יצא תקין. הנוירולוגית שלחה אותי עוד שבוע לביצוע mri מכיוון שלטענתה ההתקפים מוגזמים. מעבר לזה אני מרגישה אבודה. חוץ מללכת לעבודה אין לי חיים. מכיוון שאני לוקחת בטאהיסטין במינון של 3 כדורים+פראמין אני מרגישה מסוממת לחלוטין. אין לי כוח לצאת!!! אני חרדה משום שהסחרחורות בהחלט גורמות לי לפחד! מכיוון שאני גרושה עם ילד מקונן בי הפחד שאולי יקרה לי משהו בלילה ואז... מה יהיה עם הילד? הוא ישן בחדר השני ואף אחד לא ישמע אותו. מה עושים????????