עוד שאלה חשובה חברים
שמתי
שיש עוד דבר שבו אני בחברה טובה - רגישות לחלב. בעבר הלא כזה רחוק (לפני כ-3 שנים), מצאתי את עצמי עם הפרעות אכילה ועל גבול האנורקסיה בגלל השילוב הקטלני הזה של רגישות לגלוטן ולחלב ביחד, שיצר מצב בלתי אפשרי שבו בעצם לא יכולתי לאכול כמעט כלום חוץ מירקות וטופו (ותמצאו לי מישהו ששבע מזה), ככה שהעדפתי כבר לא לאכול כלום וזהו. אז - מה אתם עושים במקרה הזה? איך מסתדרים בלי שני מוצרים יסוד בסיסיים ביותר בתפריט המערבי? מה עושים כשיוצאים עם חברים ונמאס כל פעם לשתות דיאט קולה ולכרסם סלט בלי תוספות בזמן שכולם בולסים ונהנים? אני מתכוונת להמשיך בתפריט נטול הגלוטן גם אם התוצאות יצאו לי שוב שליליות, י אני מעדיפה להקשיב לגוף שלי, אבל חוששת מהידרדרות נוספת. מה גם שזה זכור לי כמתיש ומעיק כל פעם שמתארחים אצל מישהו להתמודד עם המארח (בד"כ מארחת) שנעלבים מזה שאני לא נוגעת בכיבוד שלהם ומדי פעם שטורחים להקשיב ואפילו זוכרים שיש לך רגישות כלשהי, מגישים לך איזה משהו שטוענים שהוא "בלי זה ובלי זה", ואפילו שאתם לא בטוחים שזה באמת ככה אתם לא יכולים כבר להגיד לא, ונאלצים לאכול את זה אפילו שזה עם טעם מזעזע, ובסוף מגלים שזה אולי לא מכיל קמח אבל כן מכיל גלוטן? אז תסלחו לי על המגילה, פשוט מאחורי שנים של תסכול שאני לא ממש רואה אותן מסתיימות, וכל עצה מהמנוסים ממני תתקבל בברכה, בדגש על אלו שיש להם דודה פולניה מגעילה.
שמתי
