על צביעות בעולם הרוחני

Feanor75

New member
על צביעות בעולם הרוחני

לצערי נוכחתי כי דווקא בעולם הרוחני עולה הצביעות לרמות הגבוהות ביותר, כתבתי מאמר בנושא. "לכעוס פירושו להעניש את עצמך על טמטום של אחרים" -האומנם? "הפוסל, במומו פוסל" –תמיד? "נפגעת אז עכשיו אתה פוגע בחזרה?" מדהים כיצד נוצרו נורמות המגנות על הפוגע מפני גמול על מעשיו. על אף עיסוקי הרב ב'רוחניות' נוצרה אצלי הסתייגות רבה מן המושג הזה, מכיוון שכמו בכל דבר שבמקורו ובלבו הוא טוב ואמיתי (כפי שאירע גם בהרבה דתות) גם כאן השתלטו המתווכים הצבועים, המתחסדים והמזויפים, עלו על הגל החדש ומצאו קרקע פורייה לשרוץ בה. כך צצו אינספור מטיפים לנתינה, אנשים החותמים את דבריהם ב 'אור ואהבה לכולם' כולל לשונאיהם, עדות לנאורותם. במאמר קודם כבר הסברתי על חוק שימור האנרגיה המנטאלית, כיצד הניסיון להתעלם מגורמי הכעס לא זו בלבד שנכשל, הוא גם אוכל מבפנים, גורם לשנאה עצמית, והכעס משנה מצב צבירה ויוצא החוצה בצביעות כאשר הוא מכוון בדרך כלל לחלשים יותר ולא בחזרה לגורם הפוגע. והרשעים? הם חוגגים, שהרי זה מגונה להשיב להם כגמולם. מי שניסה פעם 'להתעלות' ולא להתעצבן, ודאי שם לב לכך שכאשר גורם הכעס חזר על עצמו פעם אחר פעם, לבסוף פרץ כל כעסו במלוא העוצמה. מהיכן אפוא הגיע לפתע כעס בעוצמה כזו? מבפנים. שם השחית את הנפש. בספרו המעניין של ג'ון פניאל 'הסודות האבודים של אטלאנטיס', מתואר כיצד אנשים במקום להתקדם רק צוברים ידע לשם 'אגו רוחני' ואינם מיישמים אותו בעצמם. זוהי צביעות. אני אישית לא ממש מכיר במושג 'עבודה', וביכולתם של אנשים לשינוי מהותי. טרם ראיתי כזה אצל אנשים בוגרים (שינוי שלא נבע מטראומה ושינוי אמונה, יראת שמיים פתאומית וכדומה) לבסוף תמיד חוזרים לנקודת המוצא. כשל נוסף מצוי בריבוי הגישות שכל אחת מהן מתאימה למצב מסוים עבור אנשים מסוימים. כך גם לאלו המאמינים באמת ובתמים באחת הגישות, יש נטייה לחשוב שהיא נכונה לכולם, תמיד. 'מורים רוחניים' מכל המינים והסוגים נוטלים חירות לעצמם להנחות סדנאות, שמרובן עולה ריחה המבאיש של המסחריות ותאוות הבצע והאגו. ישנה דרך עתיקה, פשוטה ויעילה ברוב המקרים והיא מידה כנגד מידה, לטוב ולרע, שבה כל אחד מקבל כגמולו והפגיעה איננה עוד משתלמת. לא עוד 'עבודה עצמית' מתישה, חסרת תועלת ומזיקה. בעולם שמתנהל כך שורר שלום כיוון שאין מי שמעורר בעיות מלכתחילה. המתנגדים לדרך זו הם על כן תמיד הצבועים ויפי הנפש שרוצים להמשיך לחיות כטפילים על גב זולתם.
 
מציעה לך להתחבר לכנות שלך חביבתי../images/Emo27.gif

משום שלטעמי את חוטאת לעצמך
כתבת:הניסיון להתעלם מגורמי הכעס לא זו בלבד שנכשל, הוא גם אוכל מבפנים, גורם לשנאה עצמית, והכעס משנה מצב צבירה ויוצא החוצה בצביעות כאשר הוא מכוון בדרך כלל לחלשים יותר ולא בחזרה לגורם הפוגע. ועוד כתבת:מי שניסה פעם 'להתעלות' ולא להתעצבן, ודאי שם לב לכך שכאשר גורם הכעס חזר על עצמו פעם אחר פעם, לבסוף פרץ כל כעסו במלוא העוצמה. מהיכן אפוא הגיע לפתע כעס בעוצמה כזו? מבפנים. שם השחית את הנפש גם ציטטת אמרות שונות בתחילת הודעתך... אלא שיש אחת נוספת שאולי תשפוך אור על הנושא: עורר את כעסו... מכירה? כלומר, אין מצב שמישה אחר מעצבן אותי, הוא רק מפעיל משהו שקיים בי מלכתחילה, האחר הוא רק טריגר שמסוגל להוציא את הג'יפה מבפנים... כאשר אין כעס בפנים, שום דבר מבחוץ לא יכול לערער את שלוות הנפש ולהביא לידי כעס או כאלה. אז זה יופי להשתלח, ועוד יותר יופי לחשוב על הכתב, אלא שאם תתחברי לרמה עמוקה יותר של כנות, את עשויה לגלות שאת כועסת עוד הרבה לפני שאחרים מתערבים ו"מעצבנים" אותך
ועוד הרבה לפני שאת מגלה שיש גם "צבועים" ו"יפי נפש" כדברייך.
בוקר טוב עולם
 
המשפט הכי חשוב שכתבת לטעמי,

אחרי קריאה נוספת
הוא זה: מתואר כיצד אנשים במקום להתקדם רק צוברים ידע לשם 'אגו רוחני' ואינם מיישמים אותו בעצמם. זוהי צביעות ודי לחכימא ברמיזה
ועוד: על אף עיסוקי הרב ב'רוחניות' ..... הייתי שואלת ים של שאלות על המשפט הזה, חייבת לטוס לעבודה. בטח עוד ניפגש...
 

Feanor75

New member
בדיוק לכאלה התכוונתי :)

אתה דוגמה חיה לתופעה המתוארת. איפה לא יישמתי את הדברים? סתם השמצה חסרת בסיס. גם 'לעורר כעס' מדובר בכעס שהגיע ממקור חיצוני והצטבר עד שפרץ, בדיוק כמו שאמרתי. אם למשל היו גונבים לך את הארנק אני בטוח שהיית כועס וכל דבריך פה היו בטלים, אז אתה אומר שזה היה רק טריגר לכעס שהיה שם ממילא? זה מגוחך ביותר :)
 
../images/Emo13.gif ../images/Emo90.gif בת. גילי, נעים מאד../images/Emo45.gif

מעניין, בדיוק עכשיו מדברים אצלינו ב
על כעס, ועל דרכים להתמודד איתו
במקום להציע לך שוב להתחבר לכנות שלך, אני רק אשאל אותך מה פירוש המשפט הזה שכתבת: מהי רוחניות עבורך? ומה זה "לעסוק ברוחניות"? אחרי שתחשבי קצת, בכנות ובעומק הראויים, אולי תוכלי להשיב במקום להגיב
 

Feanor75

New member
לעסוק ברוחניות

קודם כל לחיות את זה וגם להתעניין ולשוחח על זה. אני יכול ללמד אותך על כעס והדרכים להתמודד איתו ובסוף גם אתה היית מבין. נא לא לפנות אלי בלשון נקבה זה מעליב אותי :) זו לא הפעם הראשונה בפורומים האלה שנשים (בד"כ שונאות גברים עם רגשי נחיתות) מתעקשות לפנות לגבר בלשון נקבה. דעי את מקומך אישה וירווח גם לך.
 
"דעי מקומך אישה"... רוחניות אתה אומר?../images/Emo6.gif

"לחיות את זה"... מה זה ה"זה"... צא ולמד חומד, אח"כ תיישם, ורק אח"כ אם בכלל תוכל לבוא להתווכח
כי פה מסתיים הדיון בינינו.
 

Feanor75

New member
לימודים לא מעניינים אותי רק האמת

שהרמה הרוחנית של גברים גבוהה משל נשים, ואם כבר גם לפי הקבלה יש היררכיה כזאת ובכלל כמעט כל היצירות הם פרי מלאכתם של גברים אין פה שאלה בכלל. אני רק הגבתי לפרובוקציה שלך, מי שעוסק ברוחניות זה לא אומר שהוא אמור לחטוף בלי להגיב שכחי מזה. אנשים שליליים מוציאים ממני רק שלילי מי בכלל רוצה לשוחח איתך?
 
בוא רגע...

רצוי וכדאי להוסיף את המילה "לדעתי" כשכותבים דברים כאלה.... "שהרמה הרוחנית של גברים גבוהה משל נשים"....
אין צורך להגיב.
 

Feanor75

New member
טוב

זה נכון ומוטב להטיל ספק בכל, אבל את עיצבנת אותי. חוץ מזה אגיב על מה שארצה.
 

טליה Talya

New member
היי../images/Emo39.gifמעניינת דעתך

אל אף שאינני מסכימה עם רוח הדברים. אני אתחיל מהסוף, אני חושבת שלגבי "מידה כנגד מידה" זהו מעגל אינסופי של התנצחות ונקמה וחבל לדעתי להשקיע אנרגיה בכך... לפעמים צריך להיות הראשון שקוטע את "שרשרת" הגמול והפגיעה... לגבי שינוי אצל מבוגרים בעקבות "עבודה"- אז מתוך הכרות של אנשים רבים, וגם את עצמי כן יש שינוי ולאו דווקא מטראומה. כשטראומה לאדם אחד היא לא טראומה לאדם אחר... לפעמים דווקא מ"שקט יחסי" נובעות תובנות ואדם שלמד להכיר את עצמו ולהתמודד מול צדדים פחות חיוביים אצלו, מסוגל לעורר אצלו שינוי. והשינוי הוא לאו דווקא מיידי וחד. אלא הדרגתי. הכעס בוודאי שנובע מבפנים, ויש מצבים שונים בחיים ואפילו בחיי יום יום שדבר מסויים לא יכעיס אותך בכלל ובמצבים אחרים (כמו סטרס,עצבות,עייפות,כאב פיזי ועוד) אתה כן תכעס מאותו גורם. הכל בעצם מושפע מהמצב הפסיכולוגי שאנו נתונים בו באותו הרגע.
"עולם רוחני" הוא מושג מאוווד נרחב ולכל אחד אמת מידה שונה לצביעות,הגינות ועוד הכי חשוב זה להתחבר למה שעושה לך טוב ומצמיח אותך, מעלה שאלות ולא גורם לך לקפוא על השמרים וגרוע יותר, להיות תלוי באחר מתוך פחד או הערצה עיוורת.
אני למדתי על בשרי במשך שנות חיי הארוכות/קצרות (תלוי בגיל הקורא...) שלהתנגח וללכת ראש בראש לא מועיל לשום צד. גם לא מועיל להיות פראייר שמוכן לקבל עוד ועוד סטירות... אבל חשוב בעיקר, למצוא את שביל הזהב-להיות אסרטיבי כשצריך ולוותר כשיש לכך מקום וללעת לקראת האחר ולא לאבד את רצונך/הווייתך בעבור האחר. ולסיכום, אגו... מה לעשות? אנחנו בני אדם ולכולנו יש "אגו" וזה לאו דווקא דבר שלילי.... בלי אגו היינו כנראה מלאכים...
 

Feanor75

New member
היי

מעגל אינסופי, 'שנאה גוררת רק עוד שנאה' הרי זו בדיוק אחת מאותן מנטרות. המציאות היא כזו שזה שלא מגיב לתוקפנות מזמין תוקפנות מוגברת. אפשר לראות את זה יפה בלחימה עם הפלשתינים ובין ילדים ובכל מקום כי זה חוק טבע. התוקפנים מזהים את החלשים לגנוב מהם אנרגיות דרך קבע וכאשר הם נתקלים בהתנגדות הם מחפשים קורבן אחר יותר נוח. יש מקרים יוצאי דופן שהויתור מועיל אבל הם מיעוט. אני לא 'כולנו', אני מה שאתם קוראים אינדיגו ולא בא לתקן את העולם אלא יותר לוחם, במיוחד כשאני מוקף בקידמה מזיקה על חשבון טבע ובעלי חיים. מעולם לא צעדתי ב'מסע רוחני' צמיחה או שינוי כי אין דבר כזה, יש רק קילוף הקליפות בדרך לאמיתי שנמצא שם מתמיד, השינויים הם מינוריים. כבר ראיתי 'מומחים' שטוענים שאנשים רגילים יכולים להפוך לאינדיגו... כתבת על שביל הזהב הזה,זה נכון רק הייתי משנה קצת את הנוסחה, גם על זה כתבתי אם זה מעניין אותך: http://cafe.themarker.com/view.php?t=1215451 בקשר לאגו יש אגו של יצירה שלא בא על חשבון אחרים אלא משמח אותם, ויש את האגו הנפוץ של עוצמה ושררה שכן בא על חשבון אחרים. אינדיגו (ואולי גם מלאכים- אם יש) שולט באגו הגדול שלו ולא נשלט על ידו ולא מכור לו זה ההבדל.
 

בני33

New member
צביעות?האומנם?fea'''75

ממש איני מסכים עם הקביעה שלך,למשפט הראשון,יכול ואתה הוספת משהו משל עצמך,על מנת להקצין את המשמעות. במקור,,,אין את המילה שכתבת***טימטום***יש את המילה ''טיפשות'',,,,וזה כבר משנה את כל התמונה. ולשאר המשפטים שאתה מצטט,טוב תעשה במידה ותברר אצל יודעי דבר ,מה המשמעות שלהם. וכן איני יכול לקבל עוד כמה דברים מוזרים שאתה מפרש כאן. אבל,,,זו דעתי בלבד. חג שמח.
 
למעלה