עצה

אני ובת זוגי כבר 5 שנים יחד,
גרים ביחד כ 4 שנים , מתחלקים במטלות בית, עובדים, נהנים, ריבים פה ושם אבל בסך הכל זוגיות די סטנדרטית ועדיין יש אהבה.
פשוט עכשיו אני במחשבות לגבי המצב ועליי. עד כמה אני במקום שטוב לי בו
זה יהיה שקר להגיד שזה דבר חדש, זה כמעט תמיד היה בראש,
אני לא מרגיש שלם עם המצב ועם הזמן מרגיש יותר שמתקרב לרגע שצריך להחליט אם חתונה או לחתוך, ואולי עדיף מוקדם ממאוחר
הבעיות בקשר? אני די מרוחק מחברים, בקשר עם המשפחה אבל מרחוק, די מפחד לייצר קשרים חדשים, מרגיש שיש פערים גדולים מדי לגישור איתה, שעד כה עברנו בהצלחה אבל אני לא יודע עד כמה אני מוכן להמשיך לתת אפילו את הויתור הקטן הזה מעצמי כדי שזה יימשך.
עוד מחשבה שעלתה זה שאולי לא מדובר בבת זוג אלא בזוגיות בכללי. אולי קשה לי כרגע להיות בקשר עם מחויבות. כן אפשר להגיד שיש בי רצון להיות עם אחרות או סתם לבלות מדי פעם עם חברים או לעשות מה שבא לי בלי לעשות חשבון למישהו.
אני מניח שהרוב פה זה מחשבות די טבעיות שעוברות להרבה אנשים שנמצאים בזוגיות
.היות ואנחנו לא נשואים עדיין קל יותר לפרק מצד אחד אבל בכל מקרה אני חושב שגישור אולי יוכל לעזור.
 

in bal1

Well-known member
אני ובת זוגי כבר 5 שנים יחד,
גרים ביחד כ 4 שנים , מתחלקים במטלות בית, עובדים, נהנים, ריבים פה ושם אבל בסך הכל זוגיות די סטנדרטית ועדיין יש אהבה.
פשוט עכשיו אני במחשבות לגבי המצב ועליי. עד כמה אני במקום שטוב לי בו
זה יהיה שקר להגיד שזה דבר חדש, זה כמעט תמיד היה בראש,
אני לא מרגיש שלם עם המצב ועם הזמן מרגיש יותר שמתקרב לרגע שצריך להחליט אם חתונה או לחתוך, ואולי עדיף מוקדם ממאוחר
הבעיות בקשר? אני די מרוחק מחברים, בקשר עם המשפחה אבל מרחוק, די מפחד לייצר קשרים חדשים, מרגיש שיש פערים גדולים מדי לגישור איתה, שעד כה עברנו בהצלחה אבל אני לא יודע עד כמה אני מוכן להמשיך לתת אפילו את הויתור הקטן הזה מעצמי כדי שזה יימשך.
עוד מחשבה שעלתה זה שאולי לא מדובר בבת זוג אלא בזוגיות בכללי. אולי קשה לי כרגע להיות בקשר עם מחויבות. כן אפשר להגיד שיש בי רצון להיות עם אחרות או סתם לבלות מדי פעם עם חברים או לעשות מה שבא לי בלי לעשות חשבון למישהו.
אני מניח שהרוב פה זה מחשבות די טבעיות שעוברות להרבה אנשים שנמצאים בזוגיות
.היות ואנחנו לא נשואים עדיין קל יותר לפרק מצד אחד אבל בכל מקרה אני חושב שגישור אולי יוכל לעזור.
לכולונו עוברות המחשבות האלה.אבל מציעה שתעשה מעין טבלה אם להשאר איתה או לא.לדעתי תראה יותר פלוסים בלהשאר מאשר לעזוב.
כי הרי מהמונע מבעדך לצאת לבלות לטפח תחביבים היא לא זו שעוצרת אותך.או כל זוגיות אחרת שתיהיה בה.
לגבי להיות עם אחרות.תיהיה עם אחרות רק עשה זאת בחוכמה! אתה הרי לא רוצה לפגוע בה נכון?
תראה אף אחד לא רוצה לבוא לבית ריק.זה אולי מסעיר וכיף תקופה קצרה אבל אח"כ יותר נחמד לבוא לבית עם עוד מישהו.
ומי אמר שתעזוב אותה תמצא משהו יותר טוב.
 
אני ובת זוגי כבר 5 שנים יחד,
גרים ביחד כ 4 שנים , מתחלקים במטלות בית, עובדים, נהנים, ריבים פה ושם אבל בסך הכל זוגיות די סטנדרטית ועדיין יש אהבה.
פשוט עכשיו אני במחשבות לגבי המצב ועליי. עד כמה אני במקום שטוב לי בו
זה יהיה שקר להגיד שזה דבר חדש, זה כמעט תמיד היה בראש,
אני לא מרגיש שלם עם המצב ועם הזמן מרגיש יותר שמתקרב לרגע שצריך להחליט אם חתונה או לחתוך, ואולי עדיף מוקדם ממאוחר
הבעיות בקשר? אני די מרוחק מחברים, בקשר עם המשפחה אבל מרחוק, די מפחד לייצר קשרים חדשים, מרגיש שיש פערים גדולים מדי לגישור איתה, שעד כה עברנו בהצלחה אבל אני לא יודע עד כמה אני מוכן להמשיך לתת אפילו את הויתור הקטן הזה מעצמי כדי שזה יימשך.
עוד מחשבה שעלתה זה שאולי לא מדובר בבת זוג אלא בזוגיות בכללי. אולי קשה לי כרגע להיות בקשר עם מחויבות. כן אפשר להגיד שיש בי רצון להיות עם אחרות או סתם לבלות מדי פעם עם חברים או לעשות מה שבא לי בלי לעשות חשבון למישהו.
אני מניח שהרוב פה זה מחשבות די טבעיות שעוברות להרבה אנשים שנמצאים בזוגיות
.היות ואנחנו לא נשואים עדיין קל יותר לפרק מצד אחד אבל בכל מקרה אני חושב שגישור אולי יוכל לעזור.
שלום גלבוע,
תיארת יפה מאוד את הלבטים והחששות שלך.
לדעתי משפט המפתח הוא: "שאולי לא מדובר בבת זוג אלא בזוגיות בכללי". אני רואה מכך שיש לך מודעות גבוהה (לא לכולם יש), ובמצב כזה מתבקש לעשות תהליך אישי בנוסף לתהליך הזוגי.
כלומר, גישור זה מצוין אך שים לב שלא מדובר כאן על "גישור" לגירושין (במובנו המשפטי) אלא על "טיפול" זוגי.
ובנוסף, כפי שאמרתי, הייתי ממליץ מאוד על תהליך אישי, אם תדבר איתי בפרטי אשמח לספר לך על אפשרויות שנראות לי מאוד מתאימות עבורך.
בברכה, ושנה טובה
אורי
 
למעלה