פינת "הסיפור שלי"

[מעיין אלפרנגי]

פינת "הסיפור שלי" ../images/Emo63.gif

זוכרים את הפינה "הסיפור שלי" אז מי ישתף אותנו ויספר את סיפורו?

 

[אסתר84]

../images/Emo13.gifמה את אומרת? אולי את?

 

[מעיין אלפרנגי]

בשמחה... אני חושבת שפעם כבר סיפרתי קצת

אז הסיפור שלי... מבחורה צעירה ונמרצת, עם המון חברים ובילויים מצאתי את עצמי משקיעה את כל כולי בקריירה צבאית. עבדתי שעות על גבי שעות, בלחץ ועומס, בשעות הלילה המאוחרות, לילות לבנים, ומעט מאוד בילויים וכך בשלב מסוים הלחץ גבר עליי והגוף הראה את סימניו, אושפזתי למס' ימים, כאבי בטן, התעלפויות, הזעות, דפיקות לב ואף אחד לא יודע מה קרה לי, "הכל תקין, את בריאה" אומרים הרופאים ואני בפנים יודעת שאני פשוט לא מסוגלת יותר...ואולי זו פשוט חרדה? או התמוטטות עצבים?! החלטתי לקחת חופשה קצרה ונסעתי לטיול בתאילנד עם חברה. שם לראשונה, מזה שנה לא כאבה לי הבטן, לא התעלפתי, ופשוט חייכתי. הבנתי שיש חיים!! חזרתי מהחופשה הקצרה והנפלאה שהייתה לי והחלטתי שמשהו צריך להשתנות ושקריירה צבאית היא כנראה לא הדרך בשבילי... לאימי יש מכר שהוא גרפולוג ומתוך סקרנות העברנו לו מכתב קטן שכתבתי. הוא לא יודע מי הכותבת ובין יתר הדברים שכתב הוא ראה בי יכולות ריפוי, יכולות הרגעה והוא המליץ לי לעבוד בתחום הרפואי ולעבוד עם אנשים. לא ייחסתי לכך חשיבות ואמרתי לאימי "ריפוי?? מי יתחיל עכשיו ללמוד רפואה?? " מס' חודשים לאחר מכן הייתי במסיבה נחמדה והייתה שם קוראת בקלפים ושוב ה"סקרנות הרגה את החתול..."

היא פתחה לי בקלפים ובין יתר הדברים היא המליצה לי לעבוד עם אנשים, לעבוד במגע, לעבוד בריפוי... ושוב, לא חיברתי בין הדברים ולא ייחסתי לזה חשיבות אפילו לא היה לי מושג על מה היא מדברת... כחודשיים לאחר מכן נסעתי לסופ"ש של ספא ופינוקים ובמקום עיסוי החלטתי לנסות רפלקסולוגיה...מוזר לא?! רפלקסולוגיה? זה לא העיסוי הזה בכפות הרגליים?? בתום טיפול הייתי רגועה להפליא והמטפלת שאלה שאם היא יכולה להמליץ לי על משהו? עניתי "בשמחה" והיא המליצה לי לעבוד עם אנשים ושהיא חושבת שתחום המגע יעשה לי רק טוב... החיים התגלגלו, עברו עוד כמה חודשים, התחלתי לעבוד בחברת חשמל, סיימתי תואר 1 בבר אילן, הייתי מאושרת אבל משהו היה לי חסר. המצב הרפואי שלי השתפר אך עדיין ידעתי שמשהו לא תקין. אחרי בדיקות רבות ושונות גיליתי שיש לי CIN3 שזהו למעשה השלב הסופי לפני סרטן צוואר הרחם. זה הכה בי קשות, והרופאים לא האמינו שבחורה כ"כ צעירה נמצאת במצב הזה כי זה שכיח בקרב נשים מעל גיל 40. הגיעו 4 רופאים להתייעצות ובסופו של דבר עברתי ניתוח ומאז אני במעקבים. ואז בוקר אחד, התעוררתי בהחלטה שאני הולכת ללמוד רפלקסולוגיה! התקשרתי למס' בתי ספר, התעניינתי, שאלתי ומיד החלטתי. לא הלכתי ליום פתוח, לא ידעתי מי המורה שילמד ולא מהם החובות-עבודות? מבחנים? פשוט ידעתי שאני רוצה ללמוד! הגעתי ללימודים, מאושרת מעצם ההחלטה ומאז אני שבוייה בקסם שנקרא רפלקסולוגיה... מהשיעור הראשון הייתה לי כימיה וחיבור עם המורה, נפעמתי מכל שיעור, שאבתי כל פיסת מידע, ובעיקר השנתנתי... אחד מחבריי לכיתה קורא לי "מעיין המשודרגת"

היום אני יודעת לחבר ולהגיד שכל האירועים שקרו לי באותה תקופה הובילו אותי ללמוד רפלקסולוגיה ושזה למעשה היה השינוי שהייתי זקוקה לו בחיי. המעקבים הרפואיים הם חלק ממני, אני מקבלת את המצב ויודעת ש"המחלה" הזו באה כדי להעיר אותי ולהבהיר לי שלא כל הדברים בחיים שלי יכולים להיות בשליטתי ושאולי אם אשחרר קצת החיים יובילו אותי לדברים טובים יותר... לפני מס' שנים הייתי בחורה לחוצה, מתוחה ושנוטה לכעסים, הייתי מאוד בטוחה בעצמי אבל הדימוי עצמי שלי לא היה מספיק גבוה, הייתה לי מערכת יחסים זוגית שלא התאימה לי אבל גם לא ידעתי איך ואם בכלל לסיים את הקשר הזה, ומשהו בי כבה. (המתכת לא מאוזנת, האש משתוללת, העץ לא מתכופף ולאן נעלמו המים כשצריך אותם??!) הרפלקסולוגיה הרגיעה אותי, נתנה לי ראייה חדשה, ברורה, בהירה יותר על חיי, מתוך הפנטגרם למדתי המון על חיי ועל השקפת עולם רגועה יותר ונינוחה יותר והתחלתי ללמד את עצמי להירגע ולהשיג את מטרותיי בנועם ולא במלחמה

בעזרת הרפלקסולוגיה שיניתי את חיי ובעיקר את גישתי לחיים, הכעס בי פחת, הדימוי העצמי שלי השתנה, האמון שלי במי שאני ובמה שאני התעצם, הבנתי שהכל קורה לטובה ושלכל דבר יש סיבה ושאם מאמינים בטוב הטוב מגיע לחיים ומשם הדרך נסללה... הפכתי לאסיסטנטית, אני מתנדבת במקומות שונים, למדתי עיסוי רפואי, נחשפתי עוד ועוד לעולם הרפואה המשלימה והיום אני מלמדת קורס העשרה ברפלקסולוגיה ומאחלת לעצמי להמשיך לטפל, להתקדם וללמד, להתפתח במישור האישי והמקצועי ובעיקר בעיקר להמשיך ולהיות מאושרת...

 

[freearth10]

הרבה פעמים אני שולחת

בתור תשובה, אבל הפעם זה באמת בא מכל ה

. ריגשת אותי מאוד.

מאיה

 

[מעיין אלפרנגי]

../images/Emo24.gif תודה תודה ../images/Emo23.gif

מעריכה מאוד...

 

[דניאל פרי]

מעט על עצמי .

בהזדמנותזו אצתרף לחוויה השיתוף שמי דניאל פרי אני בן 32 אבא של טל ויובל ושותף גאה של אנה אישתי היקרה אלו הפרטים היבשים של חיי לומר כאן נועדתי לטפל נשמע טפשי אבל אלו הם חיי לטפל הכוונה קודם כל בעצמי ובלימודים למדתי להכיר את עצמי לרגע אחד לצאת מתוך סיפור חיי ולראות אותם דרך פריזמה שונה כזו שמפרקת אותם ונתנת מרווח לראות ולהכיל נולדתי עם פגם בראיה שצובע את חיי באור מסויים ובהחלט משפיע עליהם מאוד פגם כזה שמשאיר אותי ללא פתרון מצד הרפואה המערבית ותמיד השאיר בליבי ספק האם הוא יציר דמיוני או אולי בעיה ממשית המוסדות מכירים בו כבעיה ממש אבל עבורי תמיד יש ספק.(ללא ספק זו נשמעת חוויה משונה אבל כך הם פני הדברים) רגישות וקשב יצרו נהר החיים והשאר עוד מחכה להתגלות . אני מרבה לדבר אבל מלים הן עבורי תוצר לוואי למשהו עמוק יותר ואותו אני מבטא בצבע וצורה - מי שירצה יפגוש אותי שם http://stage.co.il/Authors/25301 תודה דניאל

 

[מעיין אלפרנגי]

היי דניאל ../images/Emo13.gif

"רגישות וקשב יצרו נהר החיים והשאר עוד מחכה להתגלות..." מקסים בעיני, תמיד נשמח לשמוע עוד על התפתחות חייך

 

[primavera 1]

היי מעיין, סיפור מקסים של חיבור...

כל דרך שתחבר אדם למסע היא ברכה גדולה... מחלות משברים וקשיים באים להעיר, לנער להעלות אדם על דרך... מאחלת יחד איתך... בריאות, התפתחות אישית, שמחה אושר...וטעם חיים!!

 

[מהלב ובאהבה]

אף אחד לא יודע מה עובר על האחר! זה מדהים!

עד שלמדתי רפלקסולוגיה בואו נגיד שהרבה מים עברו בנהרות (על אף הגשם המעט). אחרי השירות למדתי תכנות מחשבים מה שהיה מאוד ברור כלא מתאים לי ואחרי שנת לימודים הסתיים הרומן שלי עם התכנות. התחלתי לעבוד בעבודות ניהוליות. מה שקידם אותי זה כנראה שאני דוברת אנגלית ועוד כמה כישורים שלי אישיים. אבל אף פעם לא ממש אהבתי את מה שאני עושה ואפשר לומר שהייתי בחיפוש עצמי. אני חושבת היום שחיפשתי איזו שלווה פנימית שלא הייתה בי. הקשר שלי לעולם האלטרנטיבי התחיל לפני כ-11 שנה, אז התודעתי לרייקי. למדתי רייקי 1 ו-2 ואהבתי מאוד. לא ממש עשיתי עם זה משהו חוץ מלמשפחה ולחברים אבל אני חושבת שמשהו התחיל שם. תמיד אהבתי לעזור לאנשים וכל הזמן היה לי בתוכנית ללמוד עבודה סוציאלית אבל בגלל המשפחה, כלומר גידול הילדים, תמיד היה לי תירוץ לא ללמוד בצורה מסודרת וגם שנרשמתי ללימודים נשברתי אחרי מספר חדשים. לפני 7 שנים הייתי בפגישת התייעצות במכללה בה תכננתי ללמוד בכוונה להתחיל ללמוד משהו בתחום האלטרנטיבי, אולי רפלקסולוגיה. לצערי שבוע לאחר מכן אני וביתי בת ה- 11 עברנו תאונה קשה, אני יצאתי בזול אבל ביתי נפצעה קשה מאוד וסבלה מפגיעת ראש קשה ביותר. אחרי שבועיים בטפול נמרץ תודה לאל היא התחילה להתעורר לאט לאט והועברה לבי"ח שיקומי שם שהתה חצי שנה. בבית היו עוד 4 ילדים וההתמודדות היתה לא פשוטה. משם קרו עוד דברים קשים אך מכל עז יצא מתוק. אמי חלתה בסרטן הלבלב ולשמחת כולם כולל הצוות הרפואי היא אחת הניסים הגדולים והיחידים בעולם ששרדו את המחלה. עברתי גם לידת תינוקת מתה שגם שבר אותי מאוד אבל בזכות זה לא הרמתי ידיים וכיום יש לי בן מקסים אחרי 5 בנות. אחרי שבני נולד החלטתי די לתירוצים והבנתי שהגיעה הזמן שאני אגשים את החלום שלי ללמוד רפלקסולוגיה במכללה שתכננתי ללמוד וכך עשיתי. למרות שבני היה קטן ומשימות המבית רק תפחו וגם עבדתי מחוץ לבית, עשיתי זאת! היום אני יותר שלמה עם עצמי ועם הסביבה ומרגישה שיש לי להעניק דבר בעל ערך והוא כל כך חזק שזה איכשהו תמיד חוזר אליי. עם הניסיון והתובנות אני מאמינה שאני מטפלת טובה יותר ושהזמן בו למדתי היה למרות כל מה שעברתי, הזמן הנכון! הלוואי ויכולתי לעסוק רק בתחום ולשים את כל שאר הדברים בצד, אבל גם זה לטובה!

 

[מעיין אלפרנגי]

אמרתי עבר ואחזור ואגיד זאת שוב

את מדהימה אותי בכל התכתבות שיש בנינו כה חזקה, עם המון כח רצון, אהבה, ונתינה... רק אושר...

 

[freearth10]

../images/Emo24.gif|[לב|../images/Emo24.gif

 

[רביד רוח]

תודה על השיתוף

ריגשת אותי ביותר. אכן אנחנו לא יודעים מה עובר על האחר ועד שלא נפתח את הלב ובאהבה, לא נדע. אני מרגישה שהשיתוף הזה בפורום, שכל אחד נפתח, יוצר איזו רקמה עדינה ביננו ריקמה של חמלה וחווית האחדות, רגש של כולנו אחד. בקרוב אצלי

 

[מעיין אלפרנגי]

תודה רבה ../images/Emo13.gif

מעריכה את הכנות והתמיכה

 

[מהלב ובאהבה]

את חמודה!