קולנוע

siziphus

Member
בסיום שנה א' בבית-הספר לקולנוע שבו אני לומד הוטל על הסטודנטים לצלם סרט סיכום קצר, בן 15-30 דקות, כשהנושא פתוח והיד חופשית. למען-האמת קצת נבהלתי מגודל המשימה היות והשנה התעופפה לה מבין ידיי ביעף ולפתע לא הרגשתי שכל הקורסים הטכניים והאומנותיים שלקחתי השנה סייעו לי לגבש תפישה הוליסטית של "קולנועיזם" לעצמי. ידעתי איך מפעילים מצלמה, איך מניעים אותה, איך כותבים תסריט, איך עורכים לאחר כל העשייה הפוטוגרפית. אולם למרות הכל לא הרגשתי בשל מספיק ליצירת פרי ביכורים שכולו שלי.
יומיים שלמים לאחר שהוטלה עלינו העבודה המסכמת עדיין הסתובבתי הלום ואובד-עצות במסדרונות בית-הספר ורעיונות יצאו מן התודעה באותה המהירות שבה נכנסו אליה: לסרט כזה אין לי תקציב, לסרט ההוא אין בסיס רעיוני מוצק, הסרט הזה דורש איכויות צילום שאין ביכלתי עדיין להפיק, וכו'. בהפסקת הצהריים נפגשתי בקפטריה עם אלונה (אספרסו קצר) ויאירה (שוקו) שניסו לגרום לי לחייך אולם ללא הצלחה מרובה.
  • "מה יש לך" שאלה אלונה ושאבה בין שפתיים מעוגלות וצמודות את האספרסו בקולניות תוך מצמוץ שפתיים שנשמע כמו תקתוק מחוגים.
  • "סתם. לא מצליח למצוא רעיון לסרט הסיכום של השנה וזה מתחיל ממש לייאש אותי" עניתי והוספתי שתי סוכרזית לנס שלי.
אלונה וליאורה צחקקו להן פתאום כאילו וכלל לא שמו לב למה שאמרת=D7 וידעתי שכמו תמיד כנראה אלונה שול=ת רגליים מתחת לשולחן ליאירה וההפתעה (איך היא תמיד מופתעת מחדש?) והדגדוג גורמים ליאירה לבלוע את השוקו מהר ולצחקק בעיניים מבויישות ושובבות. חשבתי לעצמי לפתע שגם אצל לסביות יש אותם משחקי חיזור וכוח כמו אצל כל זוג סטרייטי למהדרין וזה היה יפה בעיניי.
  • "בחייך, תמצא איזה נושא פשוט, תצלם וזהו. בסה"כ שנה ראשונה ואף אחד לא יצפה ממך להיות ברגמן. מקסימום אני אשחק בתפקיד הראשי של נסיכה בבלית נהנתנית…" אמרה אלונה בחיוך וכדי להמחיש הניפה יד לבנה ורזה והסיטה בהפגנתיות את שיערה הזהוב תוך תנועת השלכה לאחור בחושפה את צווארה.
לפתע קפצתי ממושבי כנשוך נחש.
  • "את גדולה אלונה! אולי נעשה סרט על זוג לסביות שמבקשות לאמץ ילד וכל הקשיים הפסיכולוגיים שהן עוברות בדרך, ואתן תשחקו את הזוג???"
אלונה ויאירה הביטו זו בזו ללא מילים וכאילו בחנו זו את תגובתה של זו להצעה. יאירה עשתה פרצוף של "לא ממש נראה לי אבל אם את רוצה…" ואלונה השיבה במעין "יוווו… בואי נעשה את זה, יהיה קטעים!" ואז אמרה בלי להסיר מבטה מיאירה "ילא. בוא נעשה את זה".
בשבועיים שאחרי השיחה הזו אספתי את כל הציוד הדרוש למעשה המרכבה, כתבתי תסריט קיקיוני (אף פעם לא הייתי כותב גדול) והתחלנו לצלם. נתתי לבנות חופש די אבסולוטי במשחקן. התסריט היווה שלד לסרט אולם אפשרתי להן לסטות מהדיאלוג המקורי כרצונן כל עו ד זה תרם לסיפור ולשטף והזרימה הקולנועית. סך-הכל הן הכירו הרבה יותר את ההווי והחיים של זוג לסביות, מה שהפך את זה בעבורן לראי ביקורתי לעצמן ולעניין משעשע למדיי.
ביום הצילומים העשירי התכנסנו אחר הצהריים, כרגיל, בביתן של אלונה ויאירה, לצילום אחד מקטעי הסיום של הסרט (שהתקדם באופן טוב למדיי). הבנות היו מרוגשות קמעא וניחשתי שמשום שהיום הקטע שנצלם יהיה אינטימ=99 במיוחד.
  • "טוב, יפות שלי. אתן יודעות מה הקטע של היום. קטע 17 בתסריט בו כבר יבלתן את ההודעה שהאימוץ עומד לפני כישלון מהרווחה ואתן שבורות. יאירה בוכה (ליאירה היה מבט בעיניים של "איך אני אבכה כך סתם…?!") ואת אלונה מנחמת אותה וזה מגיע לנשיקות ולגיפופים של נחמה של אהבה. אוקיי?"
הבנות סיימו את היין והתמקמו על הספה בסלון כשאני והמצלמה על החצובה באמצע החדר מנסה למצוא זווית צילום אופטימלית בלי שהצל שלי ייפול עליהן. הן בחנו את התסריט בפעם האחרונה ושיננו את הדיאלוג.
  • "אבל שנצא יפות, הא?!" התריסה בי אלונה בחיוך.
  • "אתן? תמיד!!!" עניתי בחיוך מאולץ. הסצינה הזו חשובה מאד בסרט וחששתי מהאותנטיות שלה בסופו של דבר.
  • "מוכנות? בואו ננסה…….ו… אקשן!!!"
יאירה בין ישבה בין שכבה על הספה בחולצת הטריקו הכתומה הביתית משולבת ידיים ופניה מכורכמות. אלונה לידה, מלטפת את ידה של יאירה. מביטה בה בעצב.
  • "יהיה בסדר שלומית (שמה של יאירה בסרט). יהיה בסדר. אנחנו נילחם"
דמעה (ממש דימעה!!! הייתי מאושר) זלגה במורד לחייה של יאירה והיא אמרה:
  • "די אורית (אלונה). די. זה נגמר. אף אחד במדינה המחורבנת הזו לא יאשר לשתי לסביות לאמץ ילד. אנחנו דפוקות. חולות. מעוותות. ראית מה העובדת הסוציאלית אמרה. הסיכויים אפסו!" וקולה שקט, כמעט בוכה. צמרמורת עברה בגווי. היא הייתה כה משכנעת שרציתי בעצמי לחבק ולנחם.
  • "אל תתיאשי" אמרה אלונה והניחה ראשה על חזה של יאירה. "אנחנו נילחם. נשבעת לך. הרי החוק לא אוסר את זה ואנחנו נעשה את הרושם הכי הכי טוב שאפשר לפני הוועדה. את תהיי אימא שלומית. אני נשבעת!"
אלונה התרוממה ונישקה את יאירה על השפתיים נשיקה שארכה שתי שניות ולא יותר ולאחר מכן הביטה בעיניה ממרחק של סנטימטרים בלבד ולא זזה. מצד אחד הרגשתי פתאום לא נוח, כמו מציצן שמביט בחדר המיטות של שכניו בלא ידיעתם, אולם מאידך התמונה ריתקה אותי וגירתה אותי בה במידה.
  • "שלומית, הלוואי ויכלתי לעשות לך ילד. לתת לך מזרעי אם רק היה לי. הייתי עושה לך אהבה עד שהיית כנסת להריון ויולדת ילד שלנו, של שתינו. אני כל כך אוהבת אותך…"
אלונה הניחה כף יד על לחייה של יאירה וליטפה אותה ברכות. יאירה אפילו לא זזה. כמו חייבת לפני שתאבד את כל עולמה אלונה החלה לנשק את לחייה השנייה של יאירה בנשיקות רכות, אחת אחרי השנייה, מכסה את פניה בשובל בלתי נראה של סימני שפתיים.
יאירה הפנתה אליה את מבטה בחיוך כואב (בחיי שהיא שחקנית טובה!) ונטלה את כף ידה בידה שלה. אלונה הצמידה בתגובה את שפתיה לשפתיה של יאירה והחלה להפרידן בלשונה. היה זה אחד מהמראות היפים שראיתי בחיי. שתי ידידותיי הטובות מנשקות זו את זו בחושניות אצורה אך בוערת. שערה הזהוב והחלק של זו נופל על כתפיה של השנייה. כפות ידיים מחובקות ברכות איתנה. הן התנועעו בחתוליות על הספה והנשיקה ארכה וארכה ואני ניסיתי להשיג קלוז-אפים של השפתיים שדרך עינית המצלמה נראו לחות, בשרניות, רעבות.
אלונה שלחה יד אל מותניה של יאירה ואז באיטיות אל אחורי גווה. היא הצמידה את גופה של יאירה אל קדמת גופה והן המשיכו במעשה ההתנשקות כשגופן דבוק זו לזו. ידה של אלונה חלפה רפרפה על ירכיה של יאירה בעדינות. אילולא המכנס הקצר של יאירה דמיינתי לראות שובלים אדמדמים ורודים במקומות בהן אצבעותיה של אלונה עברו ולשו. אלונה ליטפה את יאירה מעל החולצה הכתומה. נוגעת לא נוגעת בגבעה הקטנה שנצמדה אליה מתוך מכנסיים לבנות. ידה של אלונה חדרה אל מתחת לחולצתה של יאירה שקישתה את גבה ונאנקה קלות.
לא האמנתי שזה קורה. בפעם הראשונה בחיי ראיתי זוג נשים עושות אהבה זו לזו והן היו ידידות שלי שהכרתי כבר שנה שלמה. גופי סער עליי. המחשבה שהנה אני רואה דבר נפלא, אסור, מדהים כל-כך, בשילוב הידיעה שאלו זוג נשים שאני יודע הכל עליהן והן עליי, שעוד כמה דקות נשב ונצחק על פוליטיקה ביחד, הפך את המחזה 9Cסוריאליסטי ומקסים. הרגשתי כמו קשור אליהן לפתע יותר מתמיד. חווה איתן סוד מתוק וגדול. רק אני =D7הן. חשתי משום מה שותף למעשה האהבה הזD7.
כל העת עיניהן העצומות נפקחו רק מדי פעם על-מנת לשלוח מבט אוהב אחת לשנייה. לראות את הארשת האוהבת והמתענגת שעל פניה של בת הזוג. הן התלטפו מעל הבגדים והרגשתי שגם הן וגם אני משתוקקים עד כאב להסיר את מעטפות הבד האלו ולחוש בשר ועור לוהטים ואנושיים שמתמסרים ברכות.
  • "אני אוהבת אותך אורית" לחשה יאירה לאלונה וכבר לא בטוח שזה היה בתסריט ובכלל מכוון לדמות הפיקטיבית.
ברגע הזה חשתי שאיברי כואב במכנסיי מרוב הדם שנצבר בתוכו בשל הסיטואציה הכה אינטימית-מפתה-מגרה שמולי. מעשה ההתלטפות הנשי הזה גרם לי לגירוי עצום וחשתי ממש נפיחות מכאיבה במכנסיי שהלכה וגברה והלחץ להפחית את המתח המכאיב הזה גבר עליי. איני יודע אם נשים חוות דבר שכזה, למרות שאני מכיר את המונח "גודש נרתיקי", אולם כל גבר יבין על מה אני כותב כשאומר שהזין שלי היה נפוח עד סף ההתפוצצות. ידעתי שהוא כרגע סגול כמעט מרוב דם שאצור בו וזה גרם לי למתח בלתי נשלט ולצורך כפוי ובלתי נשלט לגעת בו ולהרגיע את התחושה שעל סף חורבן.
ללא יכולת שליטה, בעת ששתי הנשים התרכזו זו בזו כאילו ואין עולם, הוצאתי את איברי מפתח הרוכסן ועטפתי אותו בכף ידי. הוא להט והיה קשה כמו שמעולם לא. לא הנעתי את ידי משום הבושה (ואם הן יראו?), אולם עצם החזקת הפין עטוף ביד רכה הרגיע אותו מעט, ואפילו קצת דגדג את בסיסו בניצוצות חשמליים סמויים. הוא היה רטוב לגמרי מהדליפה הקדם אורגזמית. ולאחר כמה שניות לא יכולתי כבר שלא להניע את ידי קלות מעלה מטה. המצלמה כבר לא עניינה אותי ולא הפריים או הפוקוס. ממילא את רוב החומר לא אוכל להכניס לסרט.
הנשים נבלעו בעצמן ובליטוף ההדדי. נדמה היה לי שיאירה הרטיבה את מכנסיה. זה היה מדהים בעבורי ועוצמת החוויה ה99יתה בלתי-תאומן. מעולם לא ראיתי גירוי כזה אצל אישה שמרטיב אפילו את המכנס בכתם קטן שבא היה לי לפתע ללקק. גם אני הרטבתי את =D7צמי בכמויות נוזל אדירות. כף ידי הייתה רטובה לגמרי וכל זה רק מהנוזל המקדים. בעת שידה של אלונה עיסתה באיטיות אך בתוקף את האיזור שבין רגליה של יאירה דמיינתי שזהו איברי שם בפנים, מקבל עיסוי נרתיקי לוהט ורך מהנרתיק הפעור הלוהט הזה שנראה בדמיוני מגולח ואדום מהתרגשות.
בזה הרגע התבלבלו עליי חושיי. זרמי לבה וחשמל התפוצצו בקרבי בצפיפות הולכת וגוברת ונקודות צבעוניות עלו מול עיניי הנעצמות. אין עולם. אין כלום. אין חיים. הכל רק מתוק בין הרגליים. וניל סמיך בעורקים. אני נשאב מעצמי אל כף היד. אני מת. אני אוהב אותך. אני אוהב את כולם. אני אוהב. אני גומר…..!
כנראה שבסחף הרגע בו איבדתי עצמי לדעת גנחתי או ייבבתי מעונג היות וכששוב פקחתי את עיניי, סחוט ומותש ועדיין עוויתות קלות ונעימות בין רגליי שתי הבנות הביטו בי בתדהמה. רציתי להרוג את עצמי באותו רגע. הן היו כה יפות וטהורות באהבתן, ואני הפכתי זאת בגופי, במוחי ובמעשיי לפורנוגרפיה. התביישתי ולא ידעתי כיצד להתנצל. כמעט והתעלפתי מהמעמד בו הייתי הלום כלימה וממילא גופי היה עייף מהחוויה המינית שלי עם עצמי.
לפתע נדמה היה לי שראיתי חיוך על פניה של אלונה והיא קמה.
 
למעלה