שאבעס שאבעס !!!
- פותח הנושא *-מרקי-קקטוס-*
- פורסם בתאריך
*-מרקי-קקטוס-*
New member
ומה...
לפי המעשה?
אגב, לערבים אסור לעבוד בשבת ולהפעיל מסעדה באזור יהודי?
לפי המעשה?
אגב, לערבים אסור לעבוד בשבת ולהפעיל מסעדה באזור יהודי?
*-מרקי-קקטוס-*
New member
גם לפתוח עסקים כשרים בשבת מותר?
שאלה לחרטומי ה'הלכה': למה לקב"ה אכפת מה היהודים אוכלים?
ולמה הוא ברא בעלי חיים 'טמאים' ו'פסולים'?
 
ומה יקרה אם כל בני האדם יפסיקו לאכול - ולשחוט - את החזיר המסכן ואת ייתר שותפיו לגורל? האם חרטומי ההלכה חשבו איך היצורים ה'טמאים' הללו יתרבו וישתלטו על עולמנו?
 
וצה נשאר לרופאי האליל של ה'הלכה' מ'יהדותם' חוץ מאשר לחטט בצלחות ובין הסדינים של צאן מרעיתם? במה הם עוד 'יהודים'?
 
עליהם אמר הנביא:
 
 
י שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה. {ס} יח לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. יט אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּם--טוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ. כ וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶם--חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.
ולמה הוא ברא בעלי חיים 'טמאים' ו'פסולים'?
 
ומה יקרה אם כל בני האדם יפסיקו לאכול - ולשחוט - את החזיר המסכן ואת ייתר שותפיו לגורל? האם חרטומי ההלכה חשבו איך היצורים ה'טמאים' הללו יתרבו וישתלטו על עולמנו?
 
וצה נשאר לרופאי האליל של ה'הלכה' מ'יהדותם' חוץ מאשר לחטט בצלחות ובין הסדינים של צאן מרעיתם? במה הם עוד 'יהודים'?
 
עליהם אמר הנביא:
 
 
י שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה. יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה. {ס} יח לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. יט אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּם--טוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ. כ וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶם--חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.
marabo
Well-known member
את השאלה הזו תשאל את הקב"ה
כך הוא כתב בתורה.
ובאשר לדברי הנביא: הוא כתב את שכתב על אלו שלא קיימו את מצוות התורה. הוא התיחס למצוות אחרות כמו עיוות המשפט, שחיתות וכדומה שזה. הוא הלין על אלו שעוברים על מצוות התורה הללו ואחר כך מקריבים קורבנות בבית המקדש.
אין קשר בין הרישא והסיפא במה שכתבת. אסור לאכול חזיר ואסור גם לעוות משפט ולרמוס חלשים. זה הכול כתוב באותה התורה, אין שתי תורות.
כך הוא כתב בתורה.
ובאשר לדברי הנביא: הוא כתב את שכתב על אלו שלא קיימו את מצוות התורה. הוא התיחס למצוות אחרות כמו עיוות המשפט, שחיתות וכדומה שזה. הוא הלין על אלו שעוברים על מצוות התורה הללו ואחר כך מקריבים קורבנות בבית המקדש.
אין קשר בין הרישא והסיפא במה שכתבת. אסור לאכול חזיר ואסור גם לעוות משפט ולרמוס חלשים. זה הכול כתוב באותה התורה, אין שתי תורות.
למה חרטומי ה'הלכה' ביטלו דברים אחרים ש'הקב"ה כתב בתורה"?
למשל את הסקילות למיניהן, את איסור הריבית וכד'?
 
גם את השבת הם ביטלו איפה שנוח להם, למשל ע"י ה'גויים של שבת' שע"פ מה ש'הקב"ה כתב בתורה' גם הם מחוייבים לשמור על השבת - ולא רק הם, אלא גם העבדים והבהמות.
 
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
 
האם הם 'שאלו את הקב"ה' ש'כתב בתורה' ככה וככה, או שהתחכמו לו ולכותבים בשמו?
למשל את הסקילות למיניהן, את איסור הריבית וכד'?
 
גם את השבת הם ביטלו איפה שנוח להם, למשל ע"י ה'גויים של שבת' שע"פ מה ש'הקב"ה כתב בתורה' גם הם מחוייבים לשמור על השבת - ולא רק הם, אלא גם העבדים והבהמות.
 
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
 
האם הם 'שאלו את הקב"ה' ש'כתב בתורה' ככה וככה, או שהתחכמו לו ולכותבים בשמו?
marabo
Well-known member
לחז"ל הייתה הסמכות
ראה דברים פרק יז
ח כי יפלא ממך דבר למשפט, בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת, בשעריך: וקמת ועלית--אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך בו. ט ובאת, אל-הכהנים הלוים, ואל-השפט, אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך, את דבר המשפט. י ועשית, על-פי הדבר אשר יגידו לך, מן-המקום ההוא, אשר יבחר יהוה; ושמרת לעשות, ככל אשר יורוך. יא על-פי התורה אשר יורוך, ועל-המשפט אשר-יאמרו לך--תעשה: לא תסור, מן-הדבר אשר-יגידו לך--ימין ושמאל. יב והאיש אשר-יעשה בזדון, לבלתי שמע אל-הכהן העמד לשרת שם את-יהוה אלהיך, או, אל-השפט--ומת האיש ההוא, ובערת הרע מישראל. יג וכל-העם, ישמעו ויראו; ולא יזידון, עוד.
לשופטים בבית המקדש (הסנהדרין) ולכהנים הייתה הסמכות לפרש ולקבוע דברים. הם הסמיכו בכל דור ודור את ממשיכיהם.
הסמיכה נעצרה על ידי הגזרות של הרומאים אחרי החורבן ומאז אין רשות לשנות הלכות.
במרוצת הדורות היו נסניונות לחדוש הסמיכה אבל הם לא צלחו וכיום אין מי שמוסמך לשנות מה שקבעו חז"ל בזמן ההוא.
אם משטרת ישראל תאפשר הקמת סנהדרין בהר הבית אפשר יהיה לחזור לפרש ולתקן תקנות בתורה. כיוון שזה לא יקרה נמתין לביאת הגואל.
ראה דברים פרק יז
ח כי יפלא ממך דבר למשפט, בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת, בשעריך: וקמת ועלית--אל-המקום, אשר יבחר יהוה אלהיך בו. ט ובאת, אל-הכהנים הלוים, ואל-השפט, אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך, את דבר המשפט. י ועשית, על-פי הדבר אשר יגידו לך, מן-המקום ההוא, אשר יבחר יהוה; ושמרת לעשות, ככל אשר יורוך. יא על-פי התורה אשר יורוך, ועל-המשפט אשר-יאמרו לך--תעשה: לא תסור, מן-הדבר אשר-יגידו לך--ימין ושמאל. יב והאיש אשר-יעשה בזדון, לבלתי שמע אל-הכהן העמד לשרת שם את-יהוה אלהיך, או, אל-השפט--ומת האיש ההוא, ובערת הרע מישראל. יג וכל-העם, ישמעו ויראו; ולא יזידון, עוד.
לשופטים בבית המקדש (הסנהדרין) ולכהנים הייתה הסמכות לפרש ולקבוע דברים. הם הסמיכו בכל דור ודור את ממשיכיהם.
הסמיכה נעצרה על ידי הגזרות של הרומאים אחרי החורבן ומאז אין רשות לשנות הלכות.
במרוצת הדורות היו נסניונות לחדוש הסמיכה אבל הם לא צלחו וכיום אין מי שמוסמך לשנות מה שקבעו חז"ל בזמן ההוא.
אם משטרת ישראל תאפשר הקמת סנהדרין בהר הבית אפשר יהיה לחזור לפרש ולתקן תקנות בתורה. כיוון שזה לא יקרה נמתין לביאת הגואל.
אתה מתכוון שהם לקחו לעצמם את הסמכות לבטל דברי אלוהים חיים
שים לב למה שאתה מצטט: "כי יפלא ממך דבר למשפט", כלומר אם לא תבין לבד משהו ממה שכתוב בתורת משה תלך 'אל-הכהנים הלוים, ואל-השפט' והם יסבירו לך 'על-פי התורה אשר יורוך' - ע"פ התורה, לא ע"פ הזיות מוחם וע"פ השטיקים המקובלים ע"י אלה העושים את דתם קרדום לחפור בו.
 
כלומר, אם בתורה כתוב וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - אז לא יכול לבוא איזה גרי"ל או גרא"ח, לגדל זקן ולחבוש שטריימל ולתחמן את הקב"ה ו'להכשיר' את עבודת ה'גויים של שבת'.
 
קפיש?
 
 
שים לב למה שאתה מצטט: "כי יפלא ממך דבר למשפט", כלומר אם לא תבין לבד משהו ממה שכתוב בתורת משה תלך 'אל-הכהנים הלוים, ואל-השפט' והם יסבירו לך 'על-פי התורה אשר יורוך' - ע"פ התורה, לא ע"פ הזיות מוחם וע"פ השטיקים המקובלים ע"י אלה העושים את דתם קרדום לחפור בו.
 
כלומר, אם בתורה כתוב וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ - אז לא יכול לבוא איזה גרי"ל או גרא"ח, לגדל זקן ולחבוש שטריימל ולתחמן את הקב"ה ו'להכשיר' את עבודת ה'גויים של שבת'.
 
קפיש?
 
 
marabo
Well-known member
אם הוא כהן או סנהדרין בבית המקדש אז כן
בהמשך הפסוק שם כתוב:
עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.
ורש"י מסביר מה כוונת הכתוב בתוספת "יָמִין וּשְׂמֹאל" שלכאורה מיותרת:
"אפילו יגידו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין".
קרא כאן את הסבר העניין
בהמשך הפסוק שם כתוב:
עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.
ורש"י מסביר מה כוונת הכתוב בתוספת "יָמִין וּשְׂמֹאל" שלכאורה מיותרת:
"אפילו יגידו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין".
קרא כאן את הסבר העניין
לפי תוכן הדברים שהבאת מדובר בענייני משפט וערכאות משפטיות
בכל זמן נתון ושופטים היושבים לדון בסכסוכים ע"פ החוק הקיים (שהוא מטבע הדברים משקף את רצון השלטון) - "בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת, בשעריך". אין פה בכלל התייחסות לענייני אמונה וגם לא לחקיקה שהיא פעולה שלטונית מובהקת.
 
בכל משטר מסודר נדרשים הנתינים לציית לחוק ללא עוררין, וגם החרדים מכירים בעליונות משפט המדינה ע"פ הכלל דינא דמלכותא דינא.
 
"דינא דמלכותא דינא הוא מושג הלכתי בתחום המשפט העברי שתרגומו מהשפה הארמית הוא: "דין המלכות - דין". משמעותו של דין זה היא שבצד הצו ההלכתי היהודי המקובל, קיים תוקף הלכתי גם לדין המקום והמדינה, ולצו שליטיה. הלכה זו הינה יוצאת דופן, מכיוון שהיא נותנת תוקף חוקי למשפט זר, שמקורו איננו יהודי. לדעת רוב הפוסקים, המעלים מס או המבריח את המכס עובר באיסור תורה[1]."
 
https://he.wikipedia.org/wiki/דינא_דמלכותא_דינא
בכל זמן נתון ושופטים היושבים לדון בסכסוכים ע"פ החוק הקיים (שהוא מטבע הדברים משקף את רצון השלטון) - "בין-דם לדם בין-דין לדין ובין נגע לנגע--דברי ריבת, בשעריך". אין פה בכלל התייחסות לענייני אמונה וגם לא לחקיקה שהיא פעולה שלטונית מובהקת.
 
בכל משטר מסודר נדרשים הנתינים לציית לחוק ללא עוררין, וגם החרדים מכירים בעליונות משפט המדינה ע"פ הכלל דינא דמלכותא דינא.
 
"דינא דמלכותא דינא הוא מושג הלכתי בתחום המשפט העברי שתרגומו מהשפה הארמית הוא: "דין המלכות - דין". משמעותו של דין זה היא שבצד הצו ההלכתי היהודי המקובל, קיים תוקף הלכתי גם לדין המקום והמדינה, ולצו שליטיה. הלכה זו הינה יוצאת דופן, מכיוון שהיא נותנת תוקף חוקי למשפט זר, שמקורו איננו יהודי. לדעת רוב הפוסקים, המעלים מס או המבריח את המכס עובר באיסור תורה[1]."
 
https://he.wikipedia.org/wiki/דינא_דמלכותא_דינא
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.