שאלה טובה. מאוד.
מוטיבציה - זה לא דבר שנמצא שם כל הזמן. בהחלט לא. אני חושבת שבשביל לכתוב - להתקיים מכתיבה, להתפרנס מכתיבה, ולהפוך את ההובי שלך למרכז חייך, צריך לנבוע מצורך פנימי עמוק, שמחייב אותך לשבת הרבה על הטוכעס, ולהתמודד הרבה פעמים עם חוסר מוטיבציה. בשביל לערוך ולשכתב (את שלומצי הייתי מממש צריכה לכתוב מחדש כדי שיעמוד בסטנדרטים של ספר של ממש, ולא רק "שמתי את הבלוג שלי בספר") צריך חריצות מסוג אחר. לקום כל יום בבוקר, כמו לעבודה במשרד, ולעבוד. לייצר עמודים, למחוק. זה כבר לא לחצוב באבן את הסיפור, אלא לשייף אותו, לנקות, לגזור את הקצוות... הטיפים שאני יכולה להמליץ מניסיוני - לקרוא הרבה, ולכתוב הרבה. הכתיבה לא הולכת בעיני ללא קריאה מרובה. ואני מתכוונת לכל סוגי הספרים, גם גרועים, גם טובים, גם קלאסיקה וגם חדשים. מכל דבר שקוראים לומדים. וכתיבה - רצוי שתהיה לה מסגרת. אני הלכתי כבר בגיל 16 לסדנת כתיבה (למזלי הגדול נפלתי על סדנה מקרית של יורם קניוק), וכבר אז למדתי כמה חשוב שתהיה כתובת לכל מה שאני כותבת, ושאקבל באופן קבוע פידבק ממישהו שאני מעריכה. ואם את סתם אוהבת לכתוב, פשוט תכתבי כשאת אוהבת את זה
