שאלות לבטן...

[שמוליק זיידל]

שאלות לבטן...../images/Emo243.gif

איך קרה, איך זה קורה, שבשנים האחרונות הנושא של היריון ולידה הפך לטרנד, כאילו זו גולת הכותרת...? האם בתי החולים ממש מארחים מטפלים בנושאים אלו ? האם עדיין נהוג שלא מטפלים בשלושת החודשים הראשונים של ההיריון ?ומדוע ? בברכה ושנה טובה שמוליק

 

[מעיין אלפרנגי]

בוקר טוב ../images/Emo13.gif

איך זה קרה שבשנים האחרונות אנחנו עדים לדור חדש של תאומים? איך זה קרה שכ"כ הרבה זוגות פונים לעזרה ולטיפולי פוריות? אני חושבת שמשהו קרה לנו בדרך... דבר כ"כ טבעי, אמיתי, טהור ומיוחד הפך למשהו כ"כ מיוחל... אני חושבת שהשילוב הזה גרם ל"טרנד" של הריון ולידה. הורים רבים רוצים להיות ההורים המודרניים, לגדל ילדים באופן טבעי, לחנך באופן שונה, ולבתי החולים לא נותרה ברירה אלא לתת מענה על הביקוש. לכל בית חולים יש מאגר דולות, חדרי לידה טבעיים, ישנה התקדמות ופתיחות בנושא לידות הבית ואני שמחה על הפתיחות והאפשרות שנותנים לנו המטפלים להיות שם. השאלה היא מה הלאה? ואיך נתפתח? ידוע לי שישנה תאוריה שדוגלת בכך שיש לתת לגוף להתחזק בשליש הראשון להריון, ולא "להתערב" בתהליך הפיזיולוגי, אבל אם הגוף צריך להתחזק למה לא לעזור לו בעזרת רפלקסולוגיה? נשמע לי קצת מנוגד לא? כמובן שצריך ללמוד איך לטפל באיזו רגישות אבל מעניין אותי לדעת עד כמה מלמדים את הגישה הזו היום? יום נפלא

 

[freearth10]

ואני בדעה

שיש לתת לגוף להתחזק ולקשר להתהדק עד סוף ההריון. הריון זו לא מחלה - זה תהליך טבעי, לרוב רצוי ולכן לדעתי צריך לתת לו את המרחב שלו.

מאיה

 

[מעיין אלפרנגי]

אז לא הבנתי, את בדיעה שלא כדאי לטפל

ברפלקסולוגיה בכל זמן ההריון? לא רק אנשים חולים מטופלים בעזרת רפלקסולוגיה. טיפול רפלקסולוגיה הוא כלי מדהים לחיזוק, התהדקות, רוגע, תמיכה ומהראייה שלי אין פגיעה במרחב. מבחינתי רפלקסולוגיה זה תהליך טבעי

 

[freearth10]

לדעתי...

רפלקסולוגיה הוא תהליך של שינוי. ובזמן שקורה בגוף תהליך של שינוי לא הייתי רוצה להכביד על אותו הגופנפש, לכן אני מעדיפה לתת לאמא שבדרך לעשות את הדרך בדרכה שלה. וגם אם קצת כבד וגם אם קצת מכביד זה חלק מאותו התהליך. לכן, כשאישה בהריון מגיעה אלי, אני אסביר לה את נקודת המבט שלי ואם היא עדיין תרצה טיפול זה כנראה יהיה רק טיפול של רגיעה. לפני כמה שנים הגיע אלי ילד בן 9 שהיה לו מאוד קשה להיפרד ברמות שונות. האם עברה תהליך של שינוי מאוד אינטנסיווי כשהיא היתה בחודשי הריון מתקדם, והיא לא עברה אותו לבד היא עברה אותו יחד עם העובר שהיא נשאה. אין לי ספק שחלק מהבעיה מקורה באותה התקופה. זה מקרה קיצוני, אבל כל תהליך של שינוי יש בו גם את החוויה של המקום הכואב ואני בתקופה שכזאת חושבת שהאם זקוקה לכל הכוחות שלה לא כדי להתמודד עם משהו מהעבר אלא עם מה שמתפתח היום, עכשיו. לדעתי רפלקסולוגיה הוא לא תהליך טבעי. זה תהליך של התערבות של מישהו חיצוני, שמפעיל לחץ. תהליך טבעי היא ההליכה לא לחיצה מכוונת על איזור מסויים בכף הרגל.

מאיה

 

[מעיין אלפרנגי]

כנראה שכאן דעותיניו מעט חלוקות כי אני מאמינה

שרפלקסולוגיה יכולה לתרום בכל מצב ואם האמא שבדרך תטופל בעזרת רפלקסולוגיה אין שום מניעה או פגיעה בתהליך הטבעי של ההריון. וכמו שכתבת טיפול של רגיעה... לעיתים רגיעה זה אחד הדברים הכי חשובים שניתן להעניק לאישה בהריון

 

[שמוליק זיידל]

שלושת החודשים הראשונים להיריון ../images/Emo189.gif

הם החשובים ביותר לטיפול הרפלקסולוגי. נכון שבשלושת החודשים הראשונים יש תופעות של אבדן היריון כ - 25% , אבדן אולי טבעי "שהגוף איננו חפץ בו". בשלושת החודשים הראשונים הגופיף הצהוב שנשאר בשחלה, הוא זה שאחראי על התפתחות העובר ברחם. רק אחרי תקופה זו עובר התפקיד לשיליה. בשלושת החודשים הראשונים מתפתחים כל האיברים. אז אנחנו לא רק מטפלים באישה ההרה אלא גם בתהליכי התפתחות העובר שברחמה. בשלושת החודשים הראשונים הרבה מומים ומחלות גנטיות ניטעות. אז שלא נגיד"אסור" או "אל". לדעתי רצוי ללמוד פרק רציני באמבריולוגיה כדי לדעת שאנחנו מטפלים בשניים וזו הזכות הגדולה. רוחניות היא גדולה שבגדולות אבל אי אפשר רק בגדולתה לעזור ולתמוך... מבקש ושוב ושוב , להוריד את שלושת החודשים הראשונים מהתוויות הנגד ופשוט ללמוד וללמוד...וקצת יותר לחזק את הידיים המטפלות. בברכה שמוליק

 

[freearth10]

../images/Emo45.gif

אנחנו מטפלים בשניים וזו הבעיה הגדולה שלי. האם היית מטפל בילד שלא מעוניין בטיפול אבל האמא חוותה ויודעת שזה יעזור לו? איך אדע שהילד שבדרך רוצה בעזרה? עזרה משדרת: אתה לא יכול לבד. האם זה מה שאני רוצה לאמר לו עוד לפני שנתתי לו בכלל הזדמנות? והנה מה שעוברית גדולה כתבה לאחר 50 שנה: כשהייתי ברחם אמי, היה לי שם כל כך נעים למרות שמחוצה לו העולם כולו רעד, כמה חודשים לאחר מלחמת העצמאות, מעבר לדירה חדשה בסביבה חדשה, ברקע אבטלה גדולה, אבא שלי בדיוק התחיל עבודה חדשה ובבית לא תמיד היה מה לאכול והעתיד? היה בו משהו מבטיח, אבל גם משהו מאוד מפחיד. ואני שכבתי ו כך חשבתי : מה כל ההמולה וההתרגשות האיומה? ואיזה מן תהפוכות? רגע עצוב ושניה אחריו – רגע שמח. כזה מן בלבול! ופה? פה שקט, חמים, רגוע. אז למה, למה לי בכלל לצאת מכאן? החלטתי לחזור לישון, אבל מי זה דוחף אותי כך? מזל שיש לי את החבל שנושא אותי מעלה ומטה ומגן עלי שלא אפול כשכך דוחפים אותי. הלו... אמא... תרגעי קצת, חכי רגע, מה בוער??? המקום נעשה פה דחוס. לא יודעת מה נפל עליה פתאום!!! רגע, אציץ עוד קצת החוצה... איי!!! מה זה האור החזק הזה, בדיוק על העיניים שלי??? ואיזו צעקה! עולם מטורף! ומי זה בכלל האיש הזה בלבן? המקום הזה נראה לי יותר כמו חדר מתים מאשר חדר שבו נולדים ...לא... חכו, אני צריכה רגע לעשות חושבים, לא נראה לי שבא לי עכשיו לצאת. זהו. רגיעה קלה. אשב ואעשה לי כאן מדיטצייה שקטה ואז אחליט אם בכלל כדאי לי לצאת מכאן. אוי אני נשאבת, נשאבת החוצה, זה לא נעים. וההוא עם החלוק הלבן הזה – לא התבייש – איך שיצאתי, חתך את החבל שלי ונתן לי שתי מכות. זהו? זה מה שיש כאן מכות? מה כבר עשיתי? כולה רציתי עוד קצת זמן לחשוב! הוא נתן לי מכות בטוסיקו כולם עוד אומרים לו תודה! תודה! גם אמא שלי. אויי לאן נפלתי! לא נראה לי משהו העולם הזה. אני כבר כל כך עייפה, אין לי כוח לנשום... לו רק הוא היה חוסך ממני את המכות האלו...לו רק היה סומך עלי שאקבל את ההחלטה הנכונה, היה לי הרבה יותר נעים ובטוח להגיע לכאן, אבל עכשיו אני כבר כאן ואמא שלי כבר דואגת לי, אז אבכה קצת כדי שיניחו אותי עליה ואחוש שוב את אותו החום ואקשיב שוב לאותן הפעימות. מממ... איזה עיניים רכות וחיבוק מענג וחיוך של וואו עשיתי זאת ורק תביטו וראו איזו תינוקת יפהפיה ואיזה שיער ארוך. ברוכה הבאה מאיוצ'קה שלי... לא הייתי רוצה שמישהו אחר ישא את אותה ההרגשה 50 שנה.

מאיה

 

[שמוליק זיידל]

סיפור מהבטן

סיפור מהחיים. כיד הדמיון... תודה שמוליק

 

[efrat791]

אני חושבת

שזה בעיקר עניין של מודעות. בתי החולים לא התפתחו עד כדי כך- זה נכון שיש מאגרי דולות ומרכזים טבעיים למיניהם אבל עדיין בהרבה מהמקומות הם לא רואים בעין יפה אם את מביאה רפלקסולוג איתך ללידה (נתקלתי בהרבה מקרים שצריך לספר סיפורים כמו "זו אחותי", "זה קרוב משפחה"), שלא לדבר על כך שמדקרים בכלל לא מורשים להיכנס (כולל לא לחדרים הטבעיים). גם אני נאלצתי לספר להם סיפורים כשהמורה שלי נכנס איתי לחדר לידה והמיילדת אמרה בכנות שהם פשוט תופסים להם את המקום... ועם זאת אני נתקלת בהרבה מיילדות שלמדו רפלקסולוגיה ומשתמשות בזה לסייע במהלך הלידה. ולעניין הטיפולים במהלך ההריון- אני חושבת שזה בעיקר נובע מפחד של ההריונית ובעיקר כי אין בקרב המטפלים "תשובה אחת"- לכל אחד הגישה שלו ויכול להיות שזה קצת מבלבל אותן. אבל לשאלתך, שמוליק, אנחנו עדיין רחוקים מלהפוך את זה ל"טרנד"- כשזה יגיע לזה המצב אולי יהיה טוב כי כיום מרבית הנשים עדיין לוקחות אפידורל בלי לחושב על להתמודד עם הכאבים לבד/ בעזרת טכניקות טבעיות אחרות, מספר הניתוחים הקיסרים רק עולה כי לא תמיד מאפשרים ליולדת לקחת את הזמן ומלחיצים אותה בגלל ש"הלידה לא מתקדמת", "התינוק מאוד גדול, הוא לא יעבור" וכו'. בסה"כ אני חושבת שכל מי שמשתמשת בדולה/ מטפל כזה או אחר במהלך ההריון והלידה עושה שירות טוב כי היא מראה שאפשר לחוות את זה גם אחרת, קצת כמו פעם- ללמוד להתמודד עם הכאבים וממש לחוות את הלידה. יום טוב לכולם.

 

[מקוםבלב]

צהריים טובים,

אני באה מהצד השני של לידות. אובדן הריון בכל השבועות. משבוע 8 ועד 36,40. יש שיפור מדהים בשנתיים האחרונות ביחס ובמודעות של הצוותים אבל עדיין יש בתי חולים שלצוות חסר המון המון ידע והדרכה כיצד לנהוג בנשים שעוברות תהליך של לידה שקטה. אני חושבת שהנושא עולה למודעות. המון אגו מסתובב בבתי החולים מצד הרופאים ודווקא הכנסת דולות או כל צוות תומך אחר יכול רק להועיל ולתמוך בנשים.יש לאישה ולבני הזוג יותר מקום להביע את מה שנכון ומתאים להם. לגבי טיפול בהתחלת הריון, האמת שאני מאוד אמביוולנטית בנושא, מכיוון שאני עובדת עם נשים שעברו אובדן יש משהו מאוד שביר בתחילת הריון לאחר. אני מעדיפה לעבוד אנרגטית ובשיחות ופחות לגעת. אני מעדיפה לתת לגוף את המקום שלו ולאפשר לו את יצירת החיים בשקט. אם כמובן יש משהו אקוטי שמחייב טיפול אני אכן יטפל. רוב ההריונות לאחר אובדן , לפחות אלו שמגיעות אליי הן הריוניות בסיכון. לכן אני פחות מתלהבת לטפל . אבל כמובן בודקת כל דבר לגופו של עניין. היום אני מסתכלת על הריון מזוית אחרת . אני מודעת יותר למקום של הגוף . הריון הוא נס מבחינתי ולכן אני מאפשרת לו להתקיים במרחב שלו . אבל שוב, הראייה שלי באה ממקום של אובדן וטיפול בנשים לאחר אובדן ופחות מטיפול בהריונות רגילים ותקינים לחלוטין.

 

[מעיין אלפרנגי]

אני קוראת את מה שכתבת ומאוד מתחברת

אני מסכימה איתך שהריון הוא נס הבריאה ואני יכולה להבין את הרגישות והקושי של נשים שמגיעות אליך לאחר אובדן הריון אבל אם כולנו טוענים כל הזמן שלרפואה המשלימה, ולרפלקסולוגיה בפרט יכולות כה גבוהות, שהרפלקסולוגיה היא כלי תמיכה, צינור מקשר, כלי הרגעה ועוד ועוד מדוע כאן ישנו פחד? המגע מעורר פלאים אז מדוע במקרה זה, הדברים מצטיירים אחרת? האם לא ניתן לתת לגוף את המרחב לו הוא זקוק על מנת להחזיק את ההריון ולהתפתח כשורה אך עדיין לטפל ברפלקסולוגיה ולתת סוג של תמיכה, לאו דווקא פיזיולוגית אלא אפילו יותר רגשית לצורך הרגעה?

 

[מקוםבלב]

היי מעיין,

אני מאוד מאמינה ברפלקסולוגיה ומטפלת כבר הרבה שנים. אני יודעת שאני מטפלת ממקום מאוד נקי ולא מתערבת בתהליכים של הגוף. אני מאפשרת. כאמור משלבת גם טיפול אנרגטי. אני מתחברת יותר לתמיכה רגשית ואנרגטית בהקשר הזה ובמיוחד בתחילת ההריון. אני מאמינה שהמקום של בא מתוך זה שעברתי אובדן באופן אישי ומהמגי שלי היום יומי עם נשים שעברו. אגב, לאחר האובדן עצמו, הרפלקסולוגיה הוא כלי מדהים ועוצמתי ביותר. נתת לי חומר למחשבה .אני מבטיחה לחשוב ולחזור .

 

[מעיין אלפרנגי]

../images/Emo140.gif אז אני כאן ממתינה לשמוע

 

[רביד רוח]

מקוראת סמויה הופכת למשתתפת

פעילה כמטפלת ומורה ליוגה, גם לנשים בהריון, אני בעד כל הפעולות שיכולות לתמוך בתהליך. כתהליך, ההריון הוא שינוי מתמיד, וכמטפלת אני מתייחסת לשינוי ומתנהגת בהתאם. כמובן שבשליש הראשון אטפל בצורה שונה מהשליש השני או מהחודש התשיעי. ובכלל השבועות הראשונים של ההריון הם האינטנסיביים ביותר לעובר, שגם בו "נוגע" הטיפול. כמורה ליוגה וכמתרגלת מזה שנים, לא הפסקתי לרגע לתרגל את תנוחות היוגה השונות. עם ההתקדמות של ההריון יש תנוחות שנעשות בלתי אפשריות, ויש אחרות שתרגלתי יותר, אך לא הפסקתי אף פעם. ההפך הוא נכון: עם ההתקדמות והעליה במשקל, הגוף נעשה כאוב יותר, והצורך במגע ובתנועה מתונה גדל. ובמקום שיש כסף, יש טרנד, ולהפך, ככה זה בתי חולים משדרגים את חדרי הלידה הטבעית, כי הם מקבלים הרבה כסף על כל לידה וזה מעגל שמזין את עצמו בתי הספר השונים מגדילים את אותן מחלקות של הוראת דולות, מורות מעסות לתינוקות. ואני בעד הכל, גם הטיפולים וגם הלימודים וגם שזה נכנס יותר ויותר למודעות שנה מבורכת רביד

 

[מעיין אלפרנגי]

../images/Emo140.gif ברוכה הבאה לפורום

התחברתי מאוד למה שכתבת ואני מאמינה כמוך שלכל שלב התפתחותי בהריון יש את דרך הטיפול שמתאימה לו ולכן חשוב לבחור מטפל במתמחה בכך. יום נפלא

 

[שמוליק זיידל]

יציאה מעבדות לחירות

כולם או רובם מדכרים פה על כך שזמן הירין הוא תהליך טיבעי של הגוף. אין כאן כל ספק שאכן זה כך... חלק הכניסו לכאן את נושא הדולות. אינני מבין מדוע ? ברצוני להעלות כאן אספקט נוסף...כל מסלול החיים עובר עלינו בשינויי תמידי, אך זמן היריון מאופיין בתהליכי שנויי מאוד אינטנסיביים. כאשר הגוף נמצא בתהליכים כאלה הוא פחות עקשן על המוכר לו ועל הידוע. להרבה נשים יש מחלות כרוניות כמו : אמטמה, עצירויות ועוד ועוד. כאשר הגוף מצויי בתהליכי שנויי כמו בהיריון הוא יותר פתוח לפרידות מהמוכר והידוע וממש עשויי לצאת מעבדות לחירות. מטפל מנוסה אשר יודע זאת גם מכוון את מהלך הטיפול למטרה זו. אני כותב כאן מתוך נסיון רב שנים... מה דעתכן ? בברכה שמוליק

 

[efrat791]

צודק

"כאשר הגוף מצויי בתהליכי שנויי כמו בהיריון הוא יותר פתוח לפרידות מהמוכר והידוע וממש עשויי לצאת מעבדות לחירות"- צודק, לפחות ממה שאני נתקלתי הריון (בעיקר אם הוא ראשון או כזה שהגיע לאחר הפלה/ות) מלווה בחרדות, באי-ידיעה ולא תמיד אנחנו יודעים להנות ממנו או לקחת אותו למקום חיובי של שינוי ("חירות"). אין ספק שמטפל טוב יכול לעשות את זה. אני אישית חושבת שהריון זה אחד הזמנים החשובים בהם אנחנו צריכות לטפל בעצמנו ולא פחות חשוב מזה- מיד אחרי ההריון, שזה משהו שלעתים קצת נזנח ולפעמים זו התקופה הקשה והמבלבלת באמת. שאלת למה מעלים את עניין הדולות/ תומכי לידה- אני חושבת שבדיוק מאותה סיבה, להפוך את חוויית הלידה לאירוע לא טראומתי/ קשה בדיוק כמו שמטפל טוב יכול לעשות במהלך ההריון.

 

[מעיין אלפרנגי]

צודקים ../images/Emo13.gif

עדיין לא ממקום אישי אבל אני מאוד מתחברת למה שאמרתם וזאת מתוך עבודה עם נשים בהריון ועם היכרות עם הסביבה. יש לי לא מעט חברות שההריון גרם להן לשינויים רבים ודווקא הטיפול הרפלקסולוגי הביא אותן למקום יותר נינוח ופחות לחוץ .

 

[galit 03]

הריון לדעתי הוא זמן מצויין לטיפול

וגם רצוי מאוד. מעבר לכל השינויים הנפשיים שעוברים עלינו בזמן ההריון, אל לנו לשכוח את השינוי הפיסי... המשקל..ההורמונים שמשתוללים... שינוי הגוף, רגישויות כאלה ואחרות, מערכת עיכול שמשתוללת... גם בשינויים האלה רפלקסולוגיה עוזרת המון. כמובן שנטפל שונה בכל אחד מהשינויים בשלבים השונים בהריון, אנחנו יכולים לתרום המון לרווחת ההריונית. לגבי השינויים הנפשיים- זה הזמן הכי טוב לעבוד על עצמנו ולשפר ולשמר, בהריון החושים שלנו והתפיסה שלנו הם בעוצמות הרבה יותר מהרגיל, אנחנו לומדות כל דקה משהו חדש על עצמנו, אנחנו מגלות כל יום משהו חדש, שינוי נוסף בחיים, שמחה חדשה, חרדה חדשה... הטיפול הרפלקסולוגי יכול להועיל המון בשינויים, בקבלה, בהבנה, בתמיכה.... הריון הוא צמיחה וגדילה גם של רוח חיים ונשמה חדשה שאנחנו שאנחנו מביאים לעולם(צריך שניים לטנגו ) וגם התפתחות שלנו עצמנו - מבחוץ ומבפנים, לכן כל תמיכה תתקבל בברכה