שמש שמש

[חלומות.באספמיה]

יש איזו משהי בעבודה שמפלרטטת איתי כבר כמה זמן. זה התחיל במבטים מצידי, אני יודע שעדיף להמנע מיחסים בעבודה ובכל זאת קשה להתעלם ממנה. היא יחסית חדשה אצלינו, אך מהרגע שהגיע הנוכחות והאנרגיה שלה השתלטו על המשרד. הכל התחיל בישיבה אחת ומחשוף. באופן אינסטנקטיבי הצצתי, מראה יפה של שדיים גדולים בדיוק כמו שאר הגוף שלה, רק ששכחתי את החוק (מחשוף זה כמו שמש, אם בוהים יותר מידי נשרפים) וזה בדיוק מה שקרה. כשהרמתי את העיניים קלטתי שהיא מסתכלת עלי מסתכל עליה. חייכתי חיוך נבוך והשפלתי מבט. לא פציתי פה במשך כל הישיבה מאותו הרגע. כשיצאתי מהחדר היא עצרה אותי ושאלה אותי שאלה עניינית, כביכול, אני די בטוח שהיא בחנה כמה אצליח לדבר איתה מבלי להוריד מבט לחזה שלה. השתדלתי, נסיתי כלכך נסיתי אבל כמו זבוב שנמשך לאור הסגול, ברגע שמשהו פנה אליה והסיט את תשומת ליבה, זרקתי מבט. היא חיכתה לזה. הפעם באמת כבר לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.

מאותו היום היא כל הזמן משחקת איתי משחקים כאלה. השיא היה כשביקשה שאעזור לה בעמדת העבודה שלה, יש לנו איש שזה תפקידו אבל היא פנתה אלי, משהו בחיבורים למחשב. התכופפתי מתחת לשולחן שלה, היא התישבה חזרה על הכסא שאלה אותי אם אני מוצא את הבעיה, הסתובבתי אליה, היא פיסקה את הרגליים, היא לא לבשה תחתונים. כששמעתי שמישהו נוסף נכנס לחדר שלה לרגע שכחתי שאני מתחת לשולחן ודפקתי את הראש בנסיון להעמד.

היה לי ברור שאני הניצוד פה ולא הציד. היא אישה מאוד מחוזרת, גדולה, אנרגטית וכולם מסתובבים סביבה, בדיוק כמו השמש. אני חושב שהיא קלטה את התמימות שבי והחליטה לסמן אותי, זה די הצליח לה. הרי כל הרמזים שם, היא חשפה את ערוותה אלי למען השם ועדיין לא עשיתי שום מהלך, משהו בה קצת הפחיד אותי, הרי מסוכן להתקרב יותר מידי לשמש חשבתי.

בלתי נמנע, באיך שהדברים התפתחו זה היה בלתי נמנע. המקום אירוע חברה, לא קרחה או משהו כזה, אירוע די צנוע, עמדות אוכל, הרצאות של המנהלים ואחרי זה מינגלינג ושתייה. לקראת סוף הערב היא באה אלי ובאופן הכי ישיר שאפשר פשוט אמרה לי שהיא רוצה שאני אקח אותה אליה הביתה. בלעתי רוק והסכמתי.
לא דיברנו הרבה בדרך, היא ענתה להודעות בנייד ואני... ניסתי לנשום מהאף להוריד דופק. בשלב מסויים היא החזירה את הנייד לתיק ואמרה לי להרגע,
"תחשוב על השדיים שלי, יש מצב שלא תצטרך לדמיין אותם יותר מידי בסוף הערב" צחקה ואמרה לי בכנות הבלתי מתפשרת שלה, זה לא עזר לדופק שלי.
הגענו לבית שלה, היא גרה במגדל בפנטהאוס לא פחות. במעלית היא נצמדה אלי והעבירה לי יד בין הרגליים, היא חייכה חיוך גדול שהרגישה שאני מגורה.
היא הצמידה את השפתיים שלה לשלי, בזמן שדלת המעלית נפתחה.
"שלום, אני מבין שהיה לך כייף" שמעתי קול של גבר
המעלית נפתחה ישר לדירה הענקית שלה, ממש מולנו עמד איש, הוא נראה מבוגר מאיתנו בכמה שנים.
"תכיר" היא אמרה לי "זה בעלי"