שלום צליל שפוי
מה שלומך? לגבי הציטוט הבא: "דקה 8 "הראיות שיש לנו למוטציות, לא מפתחות חלקי גוף או איברים חדשים" -דווקא כן" אני מסכימה ולא מסכימה ואבהיר ממקומי ובהתאם להבנתי את התורה: הבריאה הנוכחית אינה הבריאה הראשונה שכן קדמו לה עולמות , אין משמעות הדבר שלבריאה אין התחלה, כלומר היתה בריאה ראשונית בנקודת זמן מסויימת, זאת אני למדה מהמלה בראשית שמלפניה האות אלף הנסתרת,כלומר קדם לבריאה השם שאין לו התחלה ואין לו סוף , ספר בראשית מדבר על הבריאה הנוכחית אולם מצוי בו כול הבריאות שקדמו . ספור גן העדן הנו אותו ספור מאז הבריאה הראשונית ממש , ואף על פי יש הבדל בין הבריאות השונות, זאת מתוך שהבריאת שבאו אחרי הבריאה הראשונית הנן כמעגל קרמתי במובן הבא: בבריאה הראשונית האדם ובעלי החיים מפותחים במלואם ומתפתחים במובן הרחבת מפותחותם , בעלי אברים שלמים , לאחר שהבריאה הראשונה באה אל סופה בשל בחירת אותה אנושות חל פיחות או במילים אחרות אנבולוציה , מה שהיה במפותח נסג לבפוטנציה , ובכך הבריאה שבאה אחרי הבריאה הראשונה הנה כפי שהאדם ועולם החי היה בסופו של הבריאה שקדמה , בכול עולם אשר בא אל סופו בשל הפחתה ישנו קו לינארי של זמן אשר בו העולם הנו קדימה ואחורה כאשר בעניין זה האחורה מובנו שיבה קדימה,דהיינו למפותחות הנקרא אבולוציה ,וקדימה מבחינת זמן לינארי בשתי אפשרויות או קדימה במובן תואם את השיבה למפותחות , ובכך לנצח או קדימה מנותק מהשיבה אחורנית במובן מפותחות ובכך שחיקה ובלאי . ועוד אברים ויכולות הנסוגים לבפוטנציה , ונשוב לבריאה הנוכחית אשר צורת אדם קדמון של מערות צורת בעלי החיים הנם כפי שהיו במובן הרוחני בסופו של העולם שקדם ,למשל בעלי החיים הענקיים ממש כגון דינוזאורים מלמדנו שבשל השהאדם מוריד או מעלה את כול החי שסביבו , מובנו שהאדם מהעולם שקדם הגיע במובן הרוחני לגשמיות כול כך גדולה ודחוסה , עד שלא יכל להתקיים כאדם, מכך ברור שבתחילת העולם הזה היו חיות גדולות אולם לא היו בני אדם , הדינוזאור הנו בעל כנף שנסוג בהתאם לאדם , אדם קדמון במובנו הפרימיטיבי הופיע כאשר מהבחינה הרוחנית בעולם שמעבר נעשתה עבודה של הנשמה שאפשרה התחלת חיים גשמיים של הנקרא אדם , אם כי באופן פרימיטיבי מאוד כששוב הזמן קדימה ואחורה הן במובן להתפתחות נקרא אבולוציה והן במובן התפתחות רוחנית או אנבולוציה רוחנית , למשל האדם בעולם שקדם לעולם הזה הגיע למצב שבפוטנציה נסג למצב של לפתח זנב כלומר טשטוש הנבדלות שבין אדם ובעל חי ,אולם בשל שבמובן המהותי אינו יכול לעבור גבול זה בשל הנבדלות הראשונית , הרי שיתבטא הדבר בעצם הזנב המלמדנו עד לאן הגיע מהבחינה הרוחנית האדם מהעולם שקדם לעולם הנוכחי. במצב של התפתחות לצורתו הראשונית יכולים אברים להופיע כאלו חדשים הם , אולם אין זה אלא אשר מלכתחילה נסוג והיה בפוטנציה. לכן אני מסכימה ואיני מסכימה. עוד יש לציין שבכול עולם ניתן לאדם לשוב באותה הבריאה למצבו כבריאה הראשונית , והגלגול במקום עולם שחרב ונברא מחדש הנו באותו עולם תוך כדי החיים , למשל באם עולם זה יחרב בשל בחירת האדם בסופו של יום הרי שלאחר שהנשמות יעשו עבודה בעולם הנשמות יולדו לחיים הגשמיים ללא עצם הזנב , אולם באם העולם אינו בא אל חרבנו והאדם אכן מתפתח במובן למפותחותו הרי שעצם הזנב יעלם בעולם הנוכחי בדורות הבאים . כלומר בכול עולם "שנולד" מהעולם שקדם לו יש אפשרות לשוב לבריאה הראשונית,האדם מפותח ומתרחב לאינסוף. כך ממקומי בברכה אלה