תהילים
- פותח הנושא IDITB1
- פורסם בתאריך
אםהבניםשמחה
New member
שלום מדור../images/Emo13.gif
אתה מבקש תשובה כנה.. בכנות אומר, שכל תשובה כנה תהיה בעייתית. אנחנו מספרים לעצמנו את הסיפור שמסתדר לנו. גם השוללים, גם המאמינים התמימים וגם המאמינים הספקנים. לשאלת ההודיה זו הבנתי כיום: העולם הזה מלא טוב ורע. הוא תבנית האדם המושל בו והמכוון אותו. את הטוב אנו נוטים לשייך לאלוהים. יש יאמרו השגחה פרטית ויש יאמרו השגחה כללית. אני אומר שאלוהים הוא ייצוג כל הטוב מכיוון שהוא לא מצוי בעולם ולא "מתלכלך" בכל מה שאנו מכנים תכונות אנושיות העלולות להיות שליליות: תחרות, קינאה, אכזריות וכו'. גם כשאלוהים פועל באופן שאנחנו מפרשים כרע, אין לייחס לאלוהים תכונות רעות מכיוון הוא לא פועל מתוך התכונות האנושיות הללו. אני מודה על הטוב מכיוון שיש טוב בעולמי- והרבה. אני בוחרת להודות על הטוב על אף שגם הרע מצוי. ההודיה היא כח מניע. ואלוהים בעיני הוא אותו חלק אלוה ממעל, חלק נקי פניות, שמצוי בכל אדם באשר הוא.
אתה מבקש תשובה כנה.. בכנות אומר, שכל תשובה כנה תהיה בעייתית. אנחנו מספרים לעצמנו את הסיפור שמסתדר לנו. גם השוללים, גם המאמינים התמימים וגם המאמינים הספקנים. לשאלת ההודיה זו הבנתי כיום: העולם הזה מלא טוב ורע. הוא תבנית האדם המושל בו והמכוון אותו. את הטוב אנו נוטים לשייך לאלוהים. יש יאמרו השגחה פרטית ויש יאמרו השגחה כללית. אני אומר שאלוהים הוא ייצוג כל הטוב מכיוון שהוא לא מצוי בעולם ולא "מתלכלך" בכל מה שאנו מכנים תכונות אנושיות העלולות להיות שליליות: תחרות, קינאה, אכזריות וכו'. גם כשאלוהים פועל באופן שאנחנו מפרשים כרע, אין לייחס לאלוהים תכונות רעות מכיוון הוא לא פועל מתוך התכונות האנושיות הללו. אני מודה על הטוב מכיוון שיש טוב בעולמי- והרבה. אני בוחרת להודות על הטוב על אף שגם הרע מצוי. ההודיה היא כח מניע. ואלוהים בעיני הוא אותו חלק אלוה ממעל, חלק נקי פניות, שמצוי בכל אדם באשר הוא.
לא שאלתי על טובו או הרוע של העולם / האדם
שלם "אםהבניםשמחה", אני מאחל לך, ששמחה רבה תשרור במעונך ובמשפחתך תמיד! גם את (כמו גם המשיבים האחרים בפורום) אינך מפרטת, במה טובו של אלוהים, אלא רק מציינת שהוה "טוב" . "אני בוחרת להודות על הטוב" כתבת (על איזה טוב?) כמובן, כל אחד בוחר בטוב, לפי מושגים אישיים,ובדרך כלל מוכן להביע תודה למי שמעניק לו טובה, אך מה זה קשור לאלוהים? היכן נתקלת בטובו? התוכלי לפרט יותר? או שמא "טובו" רק דמיוני? ממתין לתשובה ישירה ועיניינית. בברכה!
שלם "אםהבניםשמחה", אני מאחל לך, ששמחה רבה תשרור במעונך ובמשפחתך תמיד! גם את (כמו גם המשיבים האחרים בפורום) אינך מפרטת, במה טובו של אלוהים, אלא רק מציינת שהוה "טוב" . "אני בוחרת להודות על הטוב" כתבת (על איזה טוב?) כמובן, כל אחד בוחר בטוב, לפי מושגים אישיים,ובדרך כלל מוכן להביע תודה למי שמעניק לו טובה, אך מה זה קשור לאלוהים? היכן נתקלת בטובו? התוכלי לפרט יותר? או שמא "טובו" רק דמיוני? ממתין לתשובה ישירה ועיניינית. בברכה!
bat melech
New member
עברתי על השרשורים שבכאן
ושמתי לב שאינך עונה לעניין ויתכן שנעלמה ממך שאלה שנשאלת על ידי חבר בפורום "האם היה אי פעם בחייך מצב שבו ראית את הטוב האלוהי? אתה אומר שאתה בשנות השמונים לחייך , כלומר בשואה לא היית ילד, זאת אומרת שטרם השואה היה סיפק בידך להיות עם אמונה או בלי אמונה אם היית עם אמונה אזי אני רואה חשיבות לשאלה שנשאלת , אם היית ללא אמונה אזי לשואה לא היה דבר עם אמונתך .
ושמתי לב שאינך עונה לעניין ויתכן שנעלמה ממך שאלה שנשאלת על ידי חבר בפורום "האם היה אי פעם בחייך מצב שבו ראית את הטוב האלוהי? אתה אומר שאתה בשנות השמונים לחייך , כלומר בשואה לא היית ילד, זאת אומרת שטרם השואה היה סיפק בידך להיות עם אמונה או בלי אמונה אם היית עם אמונה אזי אני רואה חשיבות לשאלה שנשאלת , אם היית ללא אמונה אזי לשואה לא היה דבר עם אמונתך .
שלום בת מלך,
אם את יודעת חשבון, ואם את גם יודעת גם שאני בשנות השמונים בחיי , (ראי בפרטים האישיים שלי) ואת גם יודעת גם מתי התחילה השוא, אז לפי נתונים אלה תוכלי לחשב, אם היית ילד או בוגר, לא עמדה לפני השאלה בגיל הזה, כי האמנתי ללא היסוס מה שהבוגרים אמרו לי: את אלוהים צריך לאהוב כי הוא טוב והוא דואג לעם ישראל, איך הוא דאג לעם ישראל ידוע לך וגם לכולם, מאז שאלתי את עצמי, וגם חכמים רבים, גם את אנשי הפורום כאן: במה הוא טוב? מעניין שלי את מאירה שלא נתתי תשובה עניינית לשאלה לחברי הפורום לשאלה : "האם היה אי פעם בחייך מצב שבו ראית את הטוב האלוהים?: ואינך מאירה לחברי הפורום, שלא התייחסו לשאלה שלי: "מה היא טובו של אלוהים?" אז מה אני אמור להבין משאלתך? כי לא חשוב לך מה טובו של אלוהים, אלא יותר חשוב לך לדעת אם אני האמנתי אי פעם בטובו? יש לך סדר עדיפות מוזר, בלשון המעטה...מה ההיגיון?
אם את יודעת חשבון, ואם את גם יודעת גם שאני בשנות השמונים בחיי , (ראי בפרטים האישיים שלי) ואת גם יודעת גם מתי התחילה השוא, אז לפי נתונים אלה תוכלי לחשב, אם היית ילד או בוגר, לא עמדה לפני השאלה בגיל הזה, כי האמנתי ללא היסוס מה שהבוגרים אמרו לי: את אלוהים צריך לאהוב כי הוא טוב והוא דואג לעם ישראל, איך הוא דאג לעם ישראל ידוע לך וגם לכולם, מאז שאלתי את עצמי, וגם חכמים רבים, גם את אנשי הפורום כאן: במה הוא טוב? מעניין שלי את מאירה שלא נתתי תשובה עניינית לשאלה לחברי הפורום לשאלה : "האם היה אי פעם בחייך מצב שבו ראית את הטוב האלוהים?: ואינך מאירה לחברי הפורום, שלא התייחסו לשאלה שלי: "מה היא טובו של אלוהים?" אז מה אני אמור להבין משאלתך? כי לא חשוב לך מה טובו של אלוהים, אלא יותר חשוב לך לדעת אם אני האמנתי אי פעם בטובו? יש לך סדר עדיפות מוזר, בלשון המעטה...מה ההיגיון?
שלום REALI
לא עמדה לפני השאלה בגיל הזה, כי האמנתי ללא היסוס מה שהבוגרים אמרו לי: את אלוהים צריך לאהוב כי הוא טוב והוא דואג לעם ישראל,והאמנתי בכך. איך הוא דאג לעם ישראל ידוע לך וגם לכולם, מאז שאלתי את עצמי, וגם חכמים רבים, גם את אנשי הפורום כאן: במה הוא טוב? בשואה הייתי ילד והאמנתי באלוהים ובטובו, כי כך לימדו אות, אז איזו תשובה אתה מצפה לקבל? הרי לו אמציא סיפור מיוחד ושיקרי,רק לשביעות רצונך? מה לא ישיר כאן? הייתי אז בס"ה נער בן 14-13 והאמנתי בתמימות מה שאמרו לי. מה עוד חסר לך בתשובה הזאת? זמן קרוב אחרי השואה, הפסקתי להאמין באלוהים ובטובו. אם אתה מתחמק מחלקך בהסכם בגלל שאין לך תשובה לשאלה שלי, למרות שנתתי לך תשובה ישירה, אלא בלל התחמקות כתוצאה של חוסר אפשרותך וחוסר ידע למתן התשובה שלך ומה טובו של אלוהים? עכשיו תורך...
לא עמדה לפני השאלה בגיל הזה, כי האמנתי ללא היסוס מה שהבוגרים אמרו לי: את אלוהים צריך לאהוב כי הוא טוב והוא דואג לעם ישראל,והאמנתי בכך. איך הוא דאג לעם ישראל ידוע לך וגם לכולם, מאז שאלתי את עצמי, וגם חכמים רבים, גם את אנשי הפורום כאן: במה הוא טוב? בשואה הייתי ילד והאמנתי באלוהים ובטובו, כי כך לימדו אות, אז איזו תשובה אתה מצפה לקבל? הרי לו אמציא סיפור מיוחד ושיקרי,רק לשביעות רצונך? מה לא ישיר כאן? הייתי אז בס"ה נער בן 14-13 והאמנתי בתמימות מה שאמרו לי. מה עוד חסר לך בתשובה הזאת? זמן קרוב אחרי השואה, הפסקתי להאמין באלוהים ובטובו. אם אתה מתחמק מחלקך בהסכם בגלל שאין לך תשובה לשאלה שלי, למרות שנתתי לך תשובה ישירה, אלא בלל התחמקות כתוצאה של חוסר אפשרותך וחוסר ידע למתן התשובה שלך ומה טובו של אלוהים? עכשיו תורך...
התחמקות ילדותית שלכם, אלה ו-REALY
אלה,קפצת על "המציאה" כדי להתחמק מתשובה, שבין כה אין לך. לפחות תודי בזה. לא סיכמתי את על תנאים שאני אמור למלא כדילקבל תשובה תְפַרְשִי את תשובתי לREALY כרצונך, (גם הוא לא מסוגל לענות) אבל מה זה קשור לשאלה בדבר טובו המפוקפק של אלוהים? את לא מרגישה כמה הגישה שלכם בלתי רלוונטית? הבנתי את תרגילי ההתחמקות הילדותיים שלכם...במניפולציות מילוליות אתם עשר, אז ...תהנו! אלה, גם על האשמות השוא והוצאת הדיבה שלך כלפי אין לך מה לומר או להתנצל...מה זה מראה? רמה תרבותית שפלה, חבל, חשבתי אתך ליותר חכמה והוגנת ביי!
אלה,קפצת על "המציאה" כדי להתחמק מתשובה, שבין כה אין לך. לפחות תודי בזה. לא סיכמתי את על תנאים שאני אמור למלא כדילקבל תשובה תְפַרְשִי את תשובתי לREALY כרצונך, (גם הוא לא מסוגל לענות) אבל מה זה קשור לשאלה בדבר טובו המפוקפק של אלוהים? את לא מרגישה כמה הגישה שלכם בלתי רלוונטית? הבנתי את תרגילי ההתחמקות הילדותיים שלכם...במניפולציות מילוליות אתם עשר, אז ...תהנו! אלה, גם על האשמות השוא והוצאת הדיבה שלך כלפי אין לך מה לומר או להתנצל...מה זה מראה? רמה תרבותית שפלה, חבל, חשבתי אתך ליותר חכמה והוגנת ביי!
שלום מדור. אל דאגה לא ברחתי../images/Emo13.gif
פשוט לא היתה לי גישה למחשב ביומיים האחרונים, ובכלל תיכננתי לענות לפניך פשוט טענת שכבר ענית ורציתי קודם להבבין מה שענית, אז אם עכשיו הבנתי אותך, תשובתך לשאלה האם פגשת בחייך את טובו של האלוהים היא - א.כן, פגשת בילדותך. אומנם זו היתה אשליה שהמבוגרים שידלו אותך לחשוב שמה שאתה רואה הוא טוב. ב.לא, מאז השואה לא פגשת בחייך את טובו של האלוקים. האם הבנתי נכון? אם כן אז עלי לומר שאיכזבת אותי, כי ציפיתי להוציא ממך לפחות איזו הודאה מיזערית על הטוב שבחייך, אבל שיהיה. אעמוד בחלק שלי. רק אקדים ואומר שאני לא מתכוון בתשובה שלי לתת תשובה לשאלות שלך, עליהם כבר עניתי במאמר של החברה המקשיבה. כאן אני אענה אובייקטיבית, בלי קשר להרגשותיך, על השאלה היכן טובו של אלוקים. ובכן ידועים לנו חוקי הטבע של עולמינו - כל יצור חי צורך אנרגיה על מנת לחיות- הוא צורך חמצן - כל חמש שניות ללא הפסקה - שתי דקות ללא חמצן והוא יפסיק לחיות, צורך אור מים - כמה ליטרים ביום. - כמה ימים ללא מים והוא יפסיק לחיות, מזון לגווניו (פחמימות חלבונים שומנים ויטמינים ומינרלים) - שתי ארוחות ביום לפחות - שבוע בלי אוכל ויפסיק לחיות. ובכן אויר ואור יש בשפע, מים - בארצינו מספיק הליכה של כמה קילומטרים על מנת למצוא מקור מים מתוקים. מזון - כמעט שלא מצוי מזון באופן טיבעי. על האדם לזרוע שדות ולטעת עצים ורק כעבור כמה חודשים יצמח יבולו. כמו כן המזון הזה צריך להספיק למיליארדי (!) תושבי העולם בכל יום ויום. אם היה נוחת כאן חייזר והיינו מספרים לו שאלו הנתונים כאן בכוכבינו, והיינו שואלים אותו כמה בני אדם מצליחים לשרוד בעולם ועד איזה גיל, סביר להניח שהוא לא היה נותן סיכוי אפילו למיליון ובטח שלא היה מאמין שאנשים מצליחים לשרוד כל יום ויום ועוברים את גיל שמונים! וזו התשובה לשאלה היכן טובו של אלוהים. בטובו שהוא פותח את ידיו ומשביע לכל חי, כל יום ויום וכל רגע ורגע, ושהוא עושה זאת ללא חשבון מי האדם המקבל: נוסח ברכת המזון - ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד בעבור שמו הגדול כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזוןלכל בריותיו אשר ברא כאמור - פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ברוך אתה ה' הזן את הכל. ראה כמה פעמים מוזכר כאן המילה טובו והמילה הכל , מרגישים אנו מהנוסח כיצד חש מחבר ברכת המזון. בברכה
פשוט לא היתה לי גישה למחשב ביומיים האחרונים, ובכלל תיכננתי לענות לפניך פשוט טענת שכבר ענית ורציתי קודם להבבין מה שענית, אז אם עכשיו הבנתי אותך, תשובתך לשאלה האם פגשת בחייך את טובו של האלוהים היא - א.כן, פגשת בילדותך. אומנם זו היתה אשליה שהמבוגרים שידלו אותך לחשוב שמה שאתה רואה הוא טוב. ב.לא, מאז השואה לא פגשת בחייך את טובו של האלוקים. האם הבנתי נכון? אם כן אז עלי לומר שאיכזבת אותי, כי ציפיתי להוציא ממך לפחות איזו הודאה מיזערית על הטוב שבחייך, אבל שיהיה. אעמוד בחלק שלי. רק אקדים ואומר שאני לא מתכוון בתשובה שלי לתת תשובה לשאלות שלך, עליהם כבר עניתי במאמר של החברה המקשיבה. כאן אני אענה אובייקטיבית, בלי קשר להרגשותיך, על השאלה היכן טובו של אלוקים. ובכן ידועים לנו חוקי הטבע של עולמינו - כל יצור חי צורך אנרגיה על מנת לחיות- הוא צורך חמצן - כל חמש שניות ללא הפסקה - שתי דקות ללא חמצן והוא יפסיק לחיות, צורך אור מים - כמה ליטרים ביום. - כמה ימים ללא מים והוא יפסיק לחיות, מזון לגווניו (פחמימות חלבונים שומנים ויטמינים ומינרלים) - שתי ארוחות ביום לפחות - שבוע בלי אוכל ויפסיק לחיות. ובכן אויר ואור יש בשפע, מים - בארצינו מספיק הליכה של כמה קילומטרים על מנת למצוא מקור מים מתוקים. מזון - כמעט שלא מצוי מזון באופן טיבעי. על האדם לזרוע שדות ולטעת עצים ורק כעבור כמה חודשים יצמח יבולו. כמו כן המזון הזה צריך להספיק למיליארדי (!) תושבי העולם בכל יום ויום. אם היה נוחת כאן חייזר והיינו מספרים לו שאלו הנתונים כאן בכוכבינו, והיינו שואלים אותו כמה בני אדם מצליחים לשרוד בעולם ועד איזה גיל, סביר להניח שהוא לא היה נותן סיכוי אפילו למיליון ובטח שלא היה מאמין שאנשים מצליחים לשרוד כל יום ויום ועוברים את גיל שמונים! וזו התשובה לשאלה היכן טובו של אלוהים. בטובו שהוא פותח את ידיו ומשביע לכל חי, כל יום ויום וכל רגע ורגע, ושהוא עושה זאת ללא חשבון מי האדם המקבל: נוסח ברכת המזון - ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד בעבור שמו הגדול כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזוןלכל בריותיו אשר ברא כאמור - פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ברוך אתה ה' הזן את הכל. ראה כמה פעמים מוזכר כאן המילה טובו והמילה הכל , מרגישים אנו מהנוסח כיצד חש מחבר ברכת המזון. בברכה
שכחתי להוסיף
שבטובו, ככל שהדבר ניצרך ודחוף יותר לחיים כך הוא גם מצוי וזמין יותר - לפי הסדר - אויר, אור, מים , פחמימות ,חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים. כמובן שיש עוד צרכים רבים אחרים - חברה, מלאות ריגשית, מלאות שיכלית. וכמובן לשאלתך - הרי אלוהים בעצמו ברא את החוקים האלו? התשובה - דוקא חוקים אלו מבטאים ביותר את טובו - אלוהים ברא חוקים של צריכה ונתינה, כי רק כך יכול לצאת טוב אל הפועל. בברכה.
שבטובו, ככל שהדבר ניצרך ודחוף יותר לחיים כך הוא גם מצוי וזמין יותר - לפי הסדר - אויר, אור, מים , פחמימות ,חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים. כמובן שיש עוד צרכים רבים אחרים - חברה, מלאות ריגשית, מלאות שיכלית. וכמובן לשאלתך - הרי אלוהים בעצמו ברא את החוקים האלו? התשובה - דוקא חוקים אלו מבטאים ביותר את טובו - אלוהים ברא חוקים של צריכה ונתינה, כי רק כך יכול לצאת טוב אל הפועל. בברכה.
אמונה בטובו?
שלום REALY, אבקש לתקן: לא פגשתי מימיי את "טובו" של אלוהים , כי להשקפת עולמי אחרי השואה, ולאחר התעמקות בתורה ובהיסטוריה של עם ישראל בעין ביקורתית, הגעתי למסקנה חד משמעית כי קיומו של אלוהים כמו גם טובו, הם אשליה דמיונית. לצערי, לפי מה שאתה מצטט פסוקים מברכת המזון: "בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד"... האידיליה הזאת, אינה מסתדרת עם המציאות. האם ידוע לך כמה יהודים מתו מרעב בגטאות ובמחנות ריכוז בתקופת השואה? האם עובדה זאת נמחקה מתודעתך? אני ראיתי אותם במציאות. לך וראה צילומים ביד ושם, כדי שיהיה לך מושג למציאות שהייתה שם, לא בדיוק בהתאם למה שכתוב בברכת המזון... האם הנך מודע למימדי הרעב בעולם וכמה ילדים מתים מתת – תזונה, לפני שאתה מחלק שבחים למי שכביכול "בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר" אני מציע שתחפש באתר "גוגל" ותקרא שם על "מימדי הרעב בעולם", אולי תחכים קצת יותר. במחקר שפורסם בשנת 2010 ע"י ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, שבאותה שנה היו בתת-תזונה כ- 925 מליון בני אדם בעולם... "לחם לכל" כתבת, "כי לעולם חסדו"? האם ניתן להתעלם מכל זה? היכן טובו? יש עוד ההמון דברים במציאות עולמינו שאינם מסתדרים עם "טובו" הדמיוני...תחשוב ותקרא בעצמך כמה בני אדם נהרגים באסונות טבע, והמונים מהנותרים, מאבדים את כל רכושם ורבים הופכים לנכים ולאומללים... כנראה שאתה רואה את "טובו" רק במסגרת ד' אמותיך, כי רק קח ניתן להסביר את האמונה בו. אני מקווה שלא תכעס עלי שתיארתי לך בכנות את דעתי. אני יכול לכבד את אמונתך, אך לא להסכים אתך בתחום זה. רבים מבין אנשים דתיים שאני מתכתב אתם, מגנים אותי, חלקם בגסות רבה, ואפילו אלה, שהתכתבתי איתה בפורום זה, העלילה עלי לפני כמה ימים שאני כותב בו, תחת כמה שמות. ממש אישה צדיקה, אבל מה לעשות, שקרנית. בברכה,
שלום REALY, אבקש לתקן: לא פגשתי מימיי את "טובו" של אלוהים , כי להשקפת עולמי אחרי השואה, ולאחר התעמקות בתורה ובהיסטוריה של עם ישראל בעין ביקורתית, הגעתי למסקנה חד משמעית כי קיומו של אלוהים כמו גם טובו, הם אשליה דמיונית. לצערי, לפי מה שאתה מצטט פסוקים מברכת המזון: "בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד"... האידיליה הזאת, אינה מסתדרת עם המציאות. האם ידוע לך כמה יהודים מתו מרעב בגטאות ובמחנות ריכוז בתקופת השואה? האם עובדה זאת נמחקה מתודעתך? אני ראיתי אותם במציאות. לך וראה צילומים ביד ושם, כדי שיהיה לך מושג למציאות שהייתה שם, לא בדיוק בהתאם למה שכתוב בברכת המזון... האם הנך מודע למימדי הרעב בעולם וכמה ילדים מתים מתת – תזונה, לפני שאתה מחלק שבחים למי שכביכול "בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר" אני מציע שתחפש באתר "גוגל" ותקרא שם על "מימדי הרעב בעולם", אולי תחכים קצת יותר. במחקר שפורסם בשנת 2010 ע"י ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, שבאותה שנה היו בתת-תזונה כ- 925 מליון בני אדם בעולם... "לחם לכל" כתבת, "כי לעולם חסדו"? האם ניתן להתעלם מכל זה? היכן טובו? יש עוד ההמון דברים במציאות עולמינו שאינם מסתדרים עם "טובו" הדמיוני...תחשוב ותקרא בעצמך כמה בני אדם נהרגים באסונות טבע, והמונים מהנותרים, מאבדים את כל רכושם ורבים הופכים לנכים ולאומללים... כנראה שאתה רואה את "טובו" רק במסגרת ד' אמותיך, כי רק קח ניתן להסביר את האמונה בו. אני מקווה שלא תכעס עלי שתיארתי לך בכנות את דעתי. אני יכול לכבד את אמונתך, אך לא להסכים אתך בתחום זה. רבים מבין אנשים דתיים שאני מתכתב אתם, מגנים אותי, חלקם בגסות רבה, ואפילו אלה, שהתכתבתי איתה בפורום זה, העלילה עלי לפני כמה ימים שאני כותב בו, תחת כמה שמות. ממש אישה צדיקה, אבל מה לעשות, שקרנית. בברכה,
שלום מדור
אכן אני לא מעודכן בנתונים שנתת לי ותודה, בכל אופן ידוע לי תופעת הרעב בעולם וזה לא גורע ממה שכתבתי. עולם שאין בו חוסר לא יכול להיות עולם של נתינה ושל טוב. בשביל שיהיה טוב חייבים שיהיה חוסר שדורש שימלאו אותו. ובעיקר יש כאן עניין של הסתכלות, את הטוב אנו מקבלים כמובן מאליו ואת הרע אנו מעלים על נס. את זה שמיליארדים אוכלים כל יום ויום (ומאריכים ימים...) אתה מקבל כמובן מאליו, ואת תשומת הלב אתה ממקד רק במיליון הרעבים ללחם (שגם הם רובם חיים). נ.ב. "הזן את הכל" זה כמובן רק הרובד הבסיסי והראשוני ואף החיצוני של טובו. סיפור: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" מעשה בחסיד שהלך לרבו ושאלו: כיצד אנו יכולים לברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה? קשה עלי גמרא זאת איך לברך על הרעה ´כשם´ שמברכים על הטובה, מילא ´כמו´ או ´בדומה´ אבל - כשם? ענה לו הרב: לך לעיר אניפולי לר´ זושא ואצלו תמצא תשובה לשאלתך. החסיד הגיע לעיירה אניפולי ושאל איזו זקנה איפה ר´ זושא, אמרה לו הזקנה: "אה, אתה מתכוון לזושא הוא יושב ברחוב הזה והזה". הלך לשם החסיד דפק בדלת ביתו של ר´ זושא, והנה הוא רואה בית מרופט הכל עומד להתמוטט, לחם יבש על שולחן מט ליפול. עניות כזאת לא ראה מימיו. ורבי זושא, לבוש בלויים, שמח לקבל אורח והציע לו ממה שיש לאכול, בחיוך ענק. אמר החסיד: רבי, ממש תודה, אבל לא באתי לאכול, באתי ברשותך, רק לשאול כיצד הגמרא דורשת מאיתנו שנברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה? כיצד אפשר לברך על דברים רעים כשם שאנו מברכים על הטוב? ענה לו רבי זושא: אני מצטער מאוד, איני מבין למה רבך שלח אותך אלי, מעולם לא קרה לי דבר רע.
אכן אני לא מעודכן בנתונים שנתת לי ותודה, בכל אופן ידוע לי תופעת הרעב בעולם וזה לא גורע ממה שכתבתי. עולם שאין בו חוסר לא יכול להיות עולם של נתינה ושל טוב. בשביל שיהיה טוב חייבים שיהיה חוסר שדורש שימלאו אותו. ובעיקר יש כאן עניין של הסתכלות, את הטוב אנו מקבלים כמובן מאליו ואת הרע אנו מעלים על נס. את זה שמיליארדים אוכלים כל יום ויום (ומאריכים ימים...) אתה מקבל כמובן מאליו, ואת תשומת הלב אתה ממקד רק במיליון הרעבים ללחם (שגם הם רובם חיים). נ.ב. "הזן את הכל" זה כמובן רק הרובד הבסיסי והראשוני ואף החיצוני של טובו. סיפור: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" מעשה בחסיד שהלך לרבו ושאלו: כיצד אנו יכולים לברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה? קשה עלי גמרא זאת איך לברך על הרעה ´כשם´ שמברכים על הטובה, מילא ´כמו´ או ´בדומה´ אבל - כשם? ענה לו הרב: לך לעיר אניפולי לר´ זושא ואצלו תמצא תשובה לשאלתך. החסיד הגיע לעיירה אניפולי ושאל איזו זקנה איפה ר´ זושא, אמרה לו הזקנה: "אה, אתה מתכוון לזושא הוא יושב ברחוב הזה והזה". הלך לשם החסיד דפק בדלת ביתו של ר´ זושא, והנה הוא רואה בית מרופט הכל עומד להתמוטט, לחם יבש על שולחן מט ליפול. עניות כזאת לא ראה מימיו. ורבי זושא, לבוש בלויים, שמח לקבל אורח והציע לו ממה שיש לאכול, בחיוך ענק. אמר החסיד: רבי, ממש תודה, אבל לא באתי לאכול, באתי ברשותך, רק לשאול כיצד הגמרא דורשת מאיתנו שנברך על הרעה כשם שאנו מברכים על הטובה? כיצד אפשר לברך על דברים רעים כשם שאנו מברכים על הטוב? ענה לו רבי זושא: אני מצטער מאוד, איני מבין למה רבך שלח אותך אלי, מעולם לא קרה לי דבר רע.
אכן הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב לכול ,א
, ויברך אותם , בכול מכול כול לכול הכול. האדם בורא תכלית ,האדמה נקבי יוצרת בהתאם =האדם הבורא את מציאותו בחלקו בבריאה , על פי ציווי רדו בדגת הים שלערל האוזן רדו=עריץ דהיינו עצר י או רדו במובן הרוחני דהיינו תנחתו בנחת . ממעלה מטה ,ובכך התוצאות ממטה מעלה. השם נתן לאדם בית ,האדם מעצבו או מעציבו קן ה ,או קנה רצוץ . מדור צודק כאשר הוא אומר שישנם הרבה רעבים בעולם וכמובן הרעב שהיה מנת חלקם של אחינו בשואה . רעב גשמי הנו תוצאה של רעב רוחני של בערות ,בין אם של האדם כלפי עצמו ,ובין אם הנכפה עליו על ידי עניים ברוחם ,למשל היהודים בשואה. כאשר שאלתי את מדור האם היתה פעם שראה את טובו של האל,לא בכדי שאלתי שכן בקשתי לדעת האם לענות לשאלתו ממקומי בשפה כהסבר לעיוור מהו צבע , או שמא כהסבר לרואה , והחלטתי לענות בשתי השפות גם יחד. השם אינו חסר דבר , כול השפע ממנו טבעו של הטוב נתינה. לכן כול שאלה מדוע ברא נבראים הנה שאלה מיותרת , שהכול נברא באהבה , על מנת שתהא נתינה נצרך מי שיקבל כמובן , בגדול ניתן לומר שהנתינה של השם יש לה שני היבטים , האחד הבריאה השלמה כול היש כמו גם התכלית שהנה גילוי השם בעולם הנה נתינה , שכן ככו שהאדם מגלה יותר את השם בעולם כך מתרחבת דעתו כך הנו מושפע מהשפע האלוהי הן במובן הרוחני והן במובן תהילים לז:" ולא-ראיתי, צדיק נעזב; וזרעו, מבקש-לחם. כו כל-היום, חונן ומלווה; וזרעו, לברכה" דהיינו עוני גשמי הנו בשל עוני רוחני , ואין להסיק מכך שעושר רוחני משמעותו אם כך עושר גשמי כפי שאנו מבינים עושר , שהכול בהתאם לחלקם ולנצרך להם להגשמת יעודם ומילוי חלקם אולם אינם רעבים ללחם ומתמלא מחסורם,ובכך איזה הוא עשיר? השמח בחלקו, גילוי השם בעולם הנו מתנה שנתנה לאדם , ומן המוכרח הוא שעם מתנה זו מחוייב חופש הבחירה דהיינו האם אינו רובוט חסר חיים , ונתנה לו האפשרות ליצור לעצב את עולמו וכו המתרחב בגילויו את השם בעולם לאינסוף, ובעצם מעין "שותף" לבורא עולם , כלומר הניצוץ האלוהי שבאדם ופעולתו , הנו טעימה מהאלוהות ,כלומר באדם ניצוץ אלוהי אולם נבדל האדם מבוראו , כפי שלהבדיל באדם יצרים כשל בעלי החיים אולם נבדל מבעלי החיים, האדם הנו בריאה מאוד יחודית ,יש בו מזה ויש בו מזה המתבטאים לטוב כאשר יש שם אדם. ובכך יובן גילוי השם בעולם לאינסוף הנו מתנה לאדם ,מתנה ממלך מלכי המלכים . גילוי לאינסוף =התורה שעשועי. הטוב האלוהי בבריאת כול היש הנו שפע אינסופי , "קודם" ברא את הזמן ויהי עב ויהי בוקר יום אחד והתגלגלות זרימת הזמן שהנו סוג של חומר , שכן כול היש הנו חומר בדרגות צפיפות שונות ,זמן משמעותו תנועה ובכך מרחב -מקום ,שהמרחב גם הוא חומר בדרגות צפיפות שונות , וברא את הנבראים שאינם אדם , וברא את האדם ,כלומר האדם הנו נזר הבריאה ,והשם הכין לו כול אשר נדרש לו למילוי תכליתו , כלומר האדם בצלם כדמות , מובנו כול אדם מלך ונבדל ממלך מלכי המלכים. משנברא האדם וכול היש כבר ישנו וכול הכלים שנצרכים לו כבר ישנם , ויברך אותם דהיינו בכול מכול כול לכול הכול ,שהכול עשירים בחלקם. אדם קדמון מפותח במלואו בחלקו רואה מסוף אל סוף , להבדיל מהשם הרואה מאינסוף לאינסוף , אדם שנברא רואה מסוף אל סוף אולם מתרחב , כלומר מתפתח ממקומו המפותח , ובכך משמעות מכול עץ עושה זרע פרי עליו לאכול כמו פרו ורבו ,דהיינו זה החלק המתפתח.אולם אין לו בחירה בין טוב ורע נברא טוב והכול ניתן לו מן המוכן ,כלומר החיים הם המתנה אולם אלה חיים שהאדם אינו שותף לבוראו , הכול מן המוכן. אדם שנוצר נוצר לפני בעלי החיים וכו בשל שהנו נבדל מבעלי החיים דהיינו נוצר כנזר הבריאה ,לנהוג כמלך בעולמו החלק אשר הנו שותף לבוראו. בשל שלאדם נתנה מתנה לעצב את עולמו ולהיות שותף הרי שמחוייב שיהא לו חופש בחירה , אולם בשל הניצוץ האלוהי באדם בעולם בו נוצר שיש לו חלק כשותף לשם ,יכול לבוא לידי מחשבה שהנה החטאה של תכליתו ולעשות עצמו לאלוהים ,זה נקרא אלוהים אחרים. הקדוש ברוך הוא היודע שכך יכול לקרות ,לכן יש את עץ החיים אשר בתוך הגן,ועצי דעת עושי פרי ,ובמילים אחרות האדם נוצר עם חלקו המפותח ,והחלק שהנו שותף בעיצוב עולמו אותה טעימה מהאלוהות מתבטאת בעצי הדעת עושי פרי כלומר המתפתח, אלא שבשל שהשם יודע שהאדם עלול לחטוא באותה מחשבה ,כפי שניתן לראות בדברי הנחש , הרי שהזהיר את האדם שבגן יש גם עץ דעת טוב ורע כלומר האפשרות של האדם מתוקף חופש הבחירה להיות טוב (הניצוץ האלוהי שבאדם) ולהיות רע דהיינו לעשות מעצמו אלוהים אחרים. משמעות הדבר שעץ הדעת טוב ורע הנו מתנה לאדם מתוקף מתנת חופש הבחירה, אולם השם הטוב והמיטיב אומר לאדם "אל תתפתה לעץ דעת זה" שהנו כול אחד מהעצים אשר בגן כאשר האדם מחטיא את תכליתו דהיינו מתנתק מעץ החיים או אם תרצו ממקומו המפותח. כלומר השתמש בחופש הבחירה בהתאם להיותך בצלם כדמות כלומר לטוב והבחירה היא בין טוב וטוב בהתאם לנצרך בכול רגע נתון. ובכך במקום להתפתח הנו מתפחת , והדבר פשוט מאוד להבנה ,השם מיעץ לאדם שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע פן תמותון , נבין זאת כך , עץ החיים הנו מים חיים ואש חיים אשר האדם עץ הדעת שהנו יונק ממנו , כאשר האדם מתנתק מעץ החיים הרי שחדלה הזרימה אליו מעץ החיים באותן נקודות בהם התנתק , והפחתה של השפע שהנו מקבל , כלומר הולך ומצטמצם בהכרתו את השם בעולם ,וכפי שהובא גילוי השם הנו מתנת התפתחות , הרי שבכך הולך ומתפחת. כלומר מקצר את החיים-פן תמותון. דבר זה הנו פשוט , למשל אדם אשר לא מגיע אל איזה איבר שלו חמצן אין זרימת דם אותו איבר מקבל נמק -מת בעוד האדם בחיים. פן תמותון=פן תימקו מהבחינה הרוחנית ובכך עוני רוחני ובכך עוני גשמי,עצירת האדם מלקבל את השפע האלוהי. אזהרת השם את אדם הנה בשל שהנו הטוב והמיטיב אשר ברך את האדם בכול מכול כול לכול הכול -בצלם כדמות. וכך ברצונו שהאדם יחיה . "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד בעבור שמו הגדול כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזוןלכל בריותיו אשר ברא כאמור - פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ברוך אתה ה' הזן את הכל. " האדם בוחר לרעוב או להרעיב. כמו כן הנכם מוזמנים לקרוא מאמר :סיבי אור -נצח בברכה
, ויברך אותם , בכול מכול כול לכול הכול. האדם בורא תכלית ,האדמה נקבי יוצרת בהתאם =האדם הבורא את מציאותו בחלקו בבריאה , על פי ציווי רדו בדגת הים שלערל האוזן רדו=עריץ דהיינו עצר י או רדו במובן הרוחני דהיינו תנחתו בנחת . ממעלה מטה ,ובכך התוצאות ממטה מעלה. השם נתן לאדם בית ,האדם מעצבו או מעציבו קן ה ,או קנה רצוץ . מדור צודק כאשר הוא אומר שישנם הרבה רעבים בעולם וכמובן הרעב שהיה מנת חלקם של אחינו בשואה . רעב גשמי הנו תוצאה של רעב רוחני של בערות ,בין אם של האדם כלפי עצמו ,ובין אם הנכפה עליו על ידי עניים ברוחם ,למשל היהודים בשואה. כאשר שאלתי את מדור האם היתה פעם שראה את טובו של האל,לא בכדי שאלתי שכן בקשתי לדעת האם לענות לשאלתו ממקומי בשפה כהסבר לעיוור מהו צבע , או שמא כהסבר לרואה , והחלטתי לענות בשתי השפות גם יחד. השם אינו חסר דבר , כול השפע ממנו טבעו של הטוב נתינה. לכן כול שאלה מדוע ברא נבראים הנה שאלה מיותרת , שהכול נברא באהבה , על מנת שתהא נתינה נצרך מי שיקבל כמובן , בגדול ניתן לומר שהנתינה של השם יש לה שני היבטים , האחד הבריאה השלמה כול היש כמו גם התכלית שהנה גילוי השם בעולם הנה נתינה , שכן ככו שהאדם מגלה יותר את השם בעולם כך מתרחבת דעתו כך הנו מושפע מהשפע האלוהי הן במובן הרוחני והן במובן תהילים לז:" ולא-ראיתי, צדיק נעזב; וזרעו, מבקש-לחם. כו כל-היום, חונן ומלווה; וזרעו, לברכה" דהיינו עוני גשמי הנו בשל עוני רוחני , ואין להסיק מכך שעושר רוחני משמעותו אם כך עושר גשמי כפי שאנו מבינים עושר , שהכול בהתאם לחלקם ולנצרך להם להגשמת יעודם ומילוי חלקם אולם אינם רעבים ללחם ומתמלא מחסורם,ובכך איזה הוא עשיר? השמח בחלקו, גילוי השם בעולם הנו מתנה שנתנה לאדם , ומן המוכרח הוא שעם מתנה זו מחוייב חופש הבחירה דהיינו האם אינו רובוט חסר חיים , ונתנה לו האפשרות ליצור לעצב את עולמו וכו המתרחב בגילויו את השם בעולם לאינסוף, ובעצם מעין "שותף" לבורא עולם , כלומר הניצוץ האלוהי שבאדם ופעולתו , הנו טעימה מהאלוהות ,כלומר באדם ניצוץ אלוהי אולם נבדל האדם מבוראו , כפי שלהבדיל באדם יצרים כשל בעלי החיים אולם נבדל מבעלי החיים, האדם הנו בריאה מאוד יחודית ,יש בו מזה ויש בו מזה המתבטאים לטוב כאשר יש שם אדם. ובכך יובן גילוי השם בעולם לאינסוף הנו מתנה לאדם ,מתנה ממלך מלכי המלכים . גילוי לאינסוף =התורה שעשועי. הטוב האלוהי בבריאת כול היש הנו שפע אינסופי , "קודם" ברא את הזמן ויהי עב ויהי בוקר יום אחד והתגלגלות זרימת הזמן שהנו סוג של חומר , שכן כול היש הנו חומר בדרגות צפיפות שונות ,זמן משמעותו תנועה ובכך מרחב -מקום ,שהמרחב גם הוא חומר בדרגות צפיפות שונות , וברא את הנבראים שאינם אדם , וברא את האדם ,כלומר האדם הנו נזר הבריאה ,והשם הכין לו כול אשר נדרש לו למילוי תכליתו , כלומר האדם בצלם כדמות , מובנו כול אדם מלך ונבדל ממלך מלכי המלכים. משנברא האדם וכול היש כבר ישנו וכול הכלים שנצרכים לו כבר ישנם , ויברך אותם דהיינו בכול מכול כול לכול הכול ,שהכול עשירים בחלקם. אדם קדמון מפותח במלואו בחלקו רואה מסוף אל סוף , להבדיל מהשם הרואה מאינסוף לאינסוף , אדם שנברא רואה מסוף אל סוף אולם מתרחב , כלומר מתפתח ממקומו המפותח , ובכך משמעות מכול עץ עושה זרע פרי עליו לאכול כמו פרו ורבו ,דהיינו זה החלק המתפתח.אולם אין לו בחירה בין טוב ורע נברא טוב והכול ניתן לו מן המוכן ,כלומר החיים הם המתנה אולם אלה חיים שהאדם אינו שותף לבוראו , הכול מן המוכן. אדם שנוצר נוצר לפני בעלי החיים וכו בשל שהנו נבדל מבעלי החיים דהיינו נוצר כנזר הבריאה ,לנהוג כמלך בעולמו החלק אשר הנו שותף לבוראו. בשל שלאדם נתנה מתנה לעצב את עולמו ולהיות שותף הרי שמחוייב שיהא לו חופש בחירה , אולם בשל הניצוץ האלוהי באדם בעולם בו נוצר שיש לו חלק כשותף לשם ,יכול לבוא לידי מחשבה שהנה החטאה של תכליתו ולעשות עצמו לאלוהים ,זה נקרא אלוהים אחרים. הקדוש ברוך הוא היודע שכך יכול לקרות ,לכן יש את עץ החיים אשר בתוך הגן,ועצי דעת עושי פרי ,ובמילים אחרות האדם נוצר עם חלקו המפותח ,והחלק שהנו שותף בעיצוב עולמו אותה טעימה מהאלוהות מתבטאת בעצי הדעת עושי פרי כלומר המתפתח, אלא שבשל שהשם יודע שהאדם עלול לחטוא באותה מחשבה ,כפי שניתן לראות בדברי הנחש , הרי שהזהיר את האדם שבגן יש גם עץ דעת טוב ורע כלומר האפשרות של האדם מתוקף חופש הבחירה להיות טוב (הניצוץ האלוהי שבאדם) ולהיות רע דהיינו לעשות מעצמו אלוהים אחרים. משמעות הדבר שעץ הדעת טוב ורע הנו מתנה לאדם מתוקף מתנת חופש הבחירה, אולם השם הטוב והמיטיב אומר לאדם "אל תתפתה לעץ דעת זה" שהנו כול אחד מהעצים אשר בגן כאשר האדם מחטיא את תכליתו דהיינו מתנתק מעץ החיים או אם תרצו ממקומו המפותח. כלומר השתמש בחופש הבחירה בהתאם להיותך בצלם כדמות כלומר לטוב והבחירה היא בין טוב וטוב בהתאם לנצרך בכול רגע נתון. ובכך במקום להתפתח הנו מתפחת , והדבר פשוט מאוד להבנה ,השם מיעץ לאדם שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע פן תמותון , נבין זאת כך , עץ החיים הנו מים חיים ואש חיים אשר האדם עץ הדעת שהנו יונק ממנו , כאשר האדם מתנתק מעץ החיים הרי שחדלה הזרימה אליו מעץ החיים באותן נקודות בהם התנתק , והפחתה של השפע שהנו מקבל , כלומר הולך ומצטמצם בהכרתו את השם בעולם ,וכפי שהובא גילוי השם הנו מתנת התפתחות , הרי שבכך הולך ומתפחת. כלומר מקצר את החיים-פן תמותון. דבר זה הנו פשוט , למשל אדם אשר לא מגיע אל איזה איבר שלו חמצן אין זרימת דם אותו איבר מקבל נמק -מת בעוד האדם בחיים. פן תמותון=פן תימקו מהבחינה הרוחנית ובכך עוני רוחני ובכך עוני גשמי,עצירת האדם מלקבל את השפע האלוהי. אזהרת השם את אדם הנה בשל שהנו הטוב והמיטיב אשר ברך את האדם בכול מכול כול לכול הכול -בצלם כדמות. וכך ברצונו שהאדם יחיה . "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד בעבור שמו הגדול כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזוןלכל בריותיו אשר ברא כאמור - פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ברוך אתה ה' הזן את הכל. " האדם בוחר לרעוב או להרעיב. כמו כן הנכם מוזמנים לקרוא מאמר :סיבי אור -נצח בברכה
אכן הקדוש ברוך הוא טוב ומיטיב לכול,ב
שים לב בכול מקום בו ישנה עבודת אלילים כך בעוד כביכול זהו "עושר רוחני "במובן כמות , החברה באותו מקום יותר נחשלת ,-בערות רוחנית המביאה לעוני גשמי . בחברות המונותיאיסטיות השפע הגשמי מצוי בשפע -כמות , אולם ישנו רעב רוחני , ככול בחברה המונותיאיסטית במהותה יש יותר אלוהים אחרים אלוהי המתים שהוא האדם עצמו ,כך אותה חברה עניה גשמית בשל שעניה רוחנית ,נבערות ולכול היותר מאמינים באל בשל שכך אמרו להם כמו מדורל למשל . ישנו אף מצב נוסף של עושר רוחני באמת ועוני גשמי ,גם זה בשל עוני רוחני , שכן מובנו ניזונים מעץ החיים אולם השפע ממנו אינו זורם לעץ הדעת שהנם , כלומר לביטוי הגשמי ,זאת בשל ביטול הגשמיות דהיינו עוני רוחני ,שכן האדם הושם בגן למלא תכלית עץ הדעת שהנו ,(יש להבדיל בין עצי הדעת בפני עצמם גם אם מחברים לעץ החיים ,ולספירה באין מלה אחרת למרות שאינה ממש ספירה ונקראת דעת שמלפני עולם אצילות,דעת מאינסוף לאינסוף המאציל על דעת אדם קדמון מסוף לסוף המאציל על דעת אדם שנברא המאציל על עצי הדעת אשר בתוך הגן. באופן הזה עץ החיים ודעת טוב הנם אחד. אלה אשר דבקים בעץ החיים אולם מנותקים מעץ הדעת =עוני רוחני ובכך יובן כול עוני גשמי ללא יוצא מהכלל הנו בשל שסיבתו עוני רוחני בהתאם למקומו. או נתון תחת עריצות של אלוהים אחרים ובמקרה המאוד קיצוני -הנאצים הכופים עוני רוחני לביטוי גשמי על כאלה שאינם עניים ברוחם. בברכה
שים לב בכול מקום בו ישנה עבודת אלילים כך בעוד כביכול זהו "עושר רוחני "במובן כמות , החברה באותו מקום יותר נחשלת ,-בערות רוחנית המביאה לעוני גשמי . בחברות המונותיאיסטיות השפע הגשמי מצוי בשפע -כמות , אולם ישנו רעב רוחני , ככול בחברה המונותיאיסטית במהותה יש יותר אלוהים אחרים אלוהי המתים שהוא האדם עצמו ,כך אותה חברה עניה גשמית בשל שעניה רוחנית ,נבערות ולכול היותר מאמינים באל בשל שכך אמרו להם כמו מדורל למשל . ישנו אף מצב נוסף של עושר רוחני באמת ועוני גשמי ,גם זה בשל עוני רוחני , שכן מובנו ניזונים מעץ החיים אולם השפע ממנו אינו זורם לעץ הדעת שהנם , כלומר לביטוי הגשמי ,זאת בשל ביטול הגשמיות דהיינו עוני רוחני ,שכן האדם הושם בגן למלא תכלית עץ הדעת שהנו ,(יש להבדיל בין עצי הדעת בפני עצמם גם אם מחברים לעץ החיים ,ולספירה באין מלה אחרת למרות שאינה ממש ספירה ונקראת דעת שמלפני עולם אצילות,דעת מאינסוף לאינסוף המאציל על דעת אדם קדמון מסוף לסוף המאציל על דעת אדם שנברא המאציל על עצי הדעת אשר בתוך הגן. באופן הזה עץ החיים ודעת טוב הנם אחד. אלה אשר דבקים בעץ החיים אולם מנותקים מעץ הדעת =עוני רוחני ובכך יובן כול עוני גשמי ללא יוצא מהכלל הנו בשל שסיבתו עוני רוחני בהתאם למקומו. או נתון תחת עריצות של אלוהים אחרים ובמקרה המאוד קיצוני -הנאצים הכופים עוני רוחני לביטוי גשמי על כאלה שאינם עניים ברוחם. בברכה
bat melech
New member
התשובה היא כן או לא
לא נתת תשובה
לא נתת תשובה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.