הסיכום שלי
ראשית, שבוע טוב לכולם!
אמממ איך אסכם זאת...
זה היה נחמד, לא מדהים, לא מרהיב, לא דרמה מהגדולות, אבל חמודה, שבהחלט
יכולה להעביר את הזמן הפנוי.
מה אהבתי בה?
הכימיה בין הראשיים והסיפור שלהם לאורך כל הדרך.
תראו, אני צפיתי במאות דרמות קוריאניות והנטייה הענקית של הכותבים בכדי
להכניס "מתח" זה בעצם להכניס לנו איפה שהוא באמצע למה הראשי או הראשית
לא טובים מספיק אחד לאחר מסיבה כלשהי, הם נפרדים וחוזרים שוב.
כל דרמה חוזרת ונשענת על תורת אמת הזאת, אלוהים יודע למה..
השינוי הסופר מרענן בדרמה הזאת - שסוף סוף יש זוג שגם התחיל מגיל צעיר(ולא
חפרו לנו על ההכרות ביניהם, היה הצגה יפה של הדברים לאט לאט עם הזמן עד
סוף הדרמה), והם לא מוכנים לוותר, הם לא מוכנים לסגת מהאהבה שלהם.
שזה באמת יותר אמיתי, נמאס לי מהקלישאות הנוראיות של היפרדות בגלל הורים,
חמים, סבים, סבתות, כל מה שבא לכם ליד.. מחרפן את המוח לפעמים.
ודווקא פה, גם ג'י סו וגם גה רים לא מוכנים להתפשר וממשיכים אחד עם השני
עד הסוף מבלי לזוז מילימטר הצידה - זה נהדר.
החיסרון בזוג הזה, הדיאלוגים המשמימים, ולנעוץ מבט אחד לאחר במשך שנים
ארוכות... חח..
האמת שכל הסיפור הוא הכותב/כותבים - מתברר שהם מתחילים, ונתנו להם
הזדמנות להראות את היכולת שלהם, בגלל זה הכתיבה מאוד מאוד "עממית".
 
עכשיו קצת לבעיות.. הטוויסט שלא היה באמת טוויסט.. הפסיכולוג שהיה מופרע
בצורה מוזרה(והוא אמור להיות רופא :/), האמא ההזויה.. כאילו כל החיבור
בין הדמויות היה ........... הרבה הרבה דיאולגים מיותרים ודו שיח לא רלוונטי
בכלל.. לא היה מספיק עוצמה בהעברת המסרים של העלילה.. בקיצור חגיגה חח..
 
מה שכן אהבתי בנוסף לאהבה בין הזוג הראשי..
זה שג'י סו עמד אל מול המצלמות, דיבר ברדיו - וסיפר הכול מהכול ואת כל האמת
מבלי להסתיר כלום בנוגע למשפחה שלו ולחיים האמיתיים שלו. היו שם כמה קטעים נהדרים. זה איכשהו חיבר משהו במשפחה מחדש, והיה נחמד לצפות בזה.
 
בסה"כ זה לא היה כזה רע, היו שם סצנות טובות ואולי תקווה לכך שאהבה בין
בני זוג כן יכולה להתקיים גם בניגוד למסורת הקוריאנית חח