../images/Emo101.gifאחרי כמה ימים של כאבים זחלתי../images/Emo233.gif
אני מאלה שלא הולכים לרופאים כשכואב משו אלא אם כן אני על סף המוות כמעט ושהכאבים בלתי נסבלים או שלא עוברים. אני מאלה שמזניחים את הבעיות הרפואיות ולא מטפלת. שתביני, השן בינה הזאת אולי כבר 7 שנים צומחת ועכשיו היא חציה בפנים וחציה בחוץ. כל שנה אני סובלת כמה ימים של כאבים, לוקחת משככי כאבים כמו דקסמול, אדויל וכאלה ואז עובר עד הפעם הבאה. הפעם הגעתי למצב בלתי נסבל וכל משכך כאבים היה כוסות רוח למוות ורק בגלל זה הואלתי בטובי לגרור ת'צמי לרופא השיניים. הגעתי לשם בלי תור ונכנסתי כעזרה ראשונה. תארי לך שכל זמן ההמתנה אני יושבת ובוכה בהיסטריה מכאבים וכולם לא הבינו מה עובר עליי. הרופא נתן אנטיביוטיקה+ Naproxen sodium להקלה מיידית, צילום פנורמי של השיניים, (שהראו שהשן מפריעה לבשר פנימה. כאילו לא ידעתי את זה מלפני הצילום. עוד הראה הצילום שהשן לא קשורה לעצב ואם אבצע עקירה אז היא אמורה להיות פחות קשה) והפנייה לכירוג כדי לבצע עקירה. מהרופא שכבר אליו הגעתי בכוחותיי האחרונים, נסעתי למכון לעשות צילום פנורמי ונסעתי בחזרה לרופא, שאמר מה שאמר בהתחלה - יש ללכת לכירוג. תוסיפי לזה את החום והלחות שיש בחוץ ותקבלי שבר כלי. בדרך חזרה הבייתה עצרתי בסופר פארם, שאליו הגעתי כמו שמי שנמצא בת"א ורוצה להגיע לאילת אז הוא הולך קודם לחיפה ורק אז לאילת. בשעה טובה, בזיעה וכאבים נכנסתי לסופר פארם ישר לבית המרקחת. בעוד הרוקחת מתעסקת במרשמים ובמדבקות אני קפצתי לי למקרר השתייה הקרה ושלפתי משם בקבוק דיאט קולה כאשר כל אותו הזמן מלווה אותי מחשבה - למה אני לא יכולה ממש להיכנס לתוך המקרר?! חזרתי לבית המרקחת, קיבלתי מהרוקחת תכדורים וישר בלעתי אותם עוד בסופר פארם. עד שהגעתי לאוטו בחזרה עבר עוד קצת זמן והליכה בשמש היוקדת. נסעתי הבייתה, מקללת את הרגע שמשכתי את זה כמו שתמיד אני עושה, נכנסתי הבייתה, הדלקתי מזגן, נחתתי על הספה אז .... שכבר התחלתי לנשום אויר צונן וקר - שוב התחלתי לבכות
כרגע הכדורים עושים את שלהם ואני חשה הקלה בכאב. מניסיון של כל החיים, כאבי אוזניים אלו גם כאבים איומים. אולי אפילו יותר משיניים.