../images/Emo91.gifמדינת יהודה
ככל שרעיון המדינה הפלשתינית קורם עור וגידים בתודעה הישראלית, כך הולך ומתחדד הכורח הלאומי לבחינתה מחדש של סוגיית מדינת יהודה. מדינת ישראל, כשמה כן היא, משקפת את תחלואיה של ממלכת ישראל המקראית שהייתה שטופה בעבודה זרה, שחיתות וחקיינות תרבותית. התפוררותו האידיאולוגית של הימין מצביעה על האצת תהליך קריסתה של ישראל, שמתקשה להגן על חיי אזרחיה ולהבטיח את נכסיה הלאומיים. כתוצאה מתהליך ממושך של דלדול תעצומותיה המוסריות נשחקה מדינת ישראל עד כדי כך שאינה מסוגלת להתמודד יותר מול מכבש הלחצים הבינלאומיים המאיים לכווצה לממדי מחיקה. בו בזמן ממשיכים הערבים לשכלל את מנגנון התפשטותם הטריטוריאלית באמצעות טקטיקה של מניפולציות פוליטיות המובילות ליצירתן של מדינות ערביות מלאכותיות. מדינת ישראל ניצבת חסרת אונים לנוכח תחבולנותם היצירתית של הערבים, שמתוך תערובת אקראית של מהגרים גיבשו את ההוויה הלאומית הפלשתינית והועידו לה טריטוריה ריבונית בארץ ישראל. במקום ליפול קורבן למלכודת המניפולציות הערביות, חייב העם היהודי להתנער מקיפאונו הלאומי ולהציב כנגד השקר הפלשתיני את האמת של מדינת יהודה. שכן, למדינה פלשתינית אין שום הצדקה היסטורית פרט להנצחת המורשת הקולוניאלית של הכיבוש האיסלמי, בעוד שכינונה מחדש של מדינת יהודה בשטחי יהודה ושומרון יגלם את הגשמת חזון שיבת ציון של נביאי ישראל. מעבר להגשמתו של הצו המקראי, המחייב את ייסודה של מדינת יהודה, תשמש המדינה היהודית החדשה משענת קיומית איתנה למדינת ישראל המעורערת. שכן, לעומת ישראל המפולגת והשסועה בין תפישות עולם קוטביות המכרסמות את חוסנה הלאומי, תתגבש מדינת יהודה כחטיבה לאומית מאוחדת המחויבת בכל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה לשלמות הארץ והמוסר המקראי. לעומת ישראל, הנתפשת בעולם כמדינה כובשת, תכריז ממשלת יהודה קבל עם ועולם וללא פקפוקים גלותיים על התקוממותם הלאומית של אנשי יהודה נגד הכובש הערבי ועל זכותם הלגיטימית של בני יהודה להגדרה עצמית במולדתם ההיסטורית. ישראל הרשמית היא כה אפרורית ומאובנת, עד שאינה מסוגלת לזהות את הכורח הקיומי המחייב את כינונה של מדינת יהודה כמוצא טקטי מפני המבוי הסתום שלתוכו נקלע העם היהודי בארצו. מעבר לנחיצותה המוסרית והקיומית, תיזום מדינת יהודה מהלך בינלאומי נמרץ לבינאום סוגיית הטרנספר של ערביי ישראל. סדר היום הערבי, המבנאם בשקדנות את כל סוגיותיו של הקונפליקט הישראלי-ערבי, שולט ללא מצרים בזירה הבינלאומית בעוד ישראל המותשת מתבוננת מהצד ומתלוננת על אובדן יוקרתה הבינלאומית ועל מצוקתה הקיומית. לא רק בעוצמתה ההסברתית תסייע מדינת יהודה לקידומו הבינלאומי של רעיון הטרנספר אלא גם בחוסנה המוסרי כתנועת שחרור לאומית המגשימה את חזון תחייתו של העם היהודי בערש הולדתו. למרות שעצם הקמתה של מדינת ישראל וכן התעצמותה ושגשוגה מסמלות את הגשמת מטרותיה הנכספות של הציונות, משקפת ההיסטוריה הציונית מגמה כללית של צמצום הבית הלאומי היהודי. שכן, מאז הצהרת בלפור נקרע נתח טריטוריאלי של כשמונים אחוזים מהבית הלאומי המקורי לטובת הקמתה של ממלכת ירדן, ומשאריתו הקטנה של הבית הלאומי היהודי מוכנה ישראל להעניק נתח נדיב לטובת הקמתה של מדינה ערבית נוספת. כאילו לא די בכך, מסתמנת נטייה ישראלית להרס ההתיישבות העברית ביש"ע ולעקירתם של תושבים יהודים ללא שום תמורה מינימלית מהצד הערבי. שכן, עקרונות האיזון המוסרי והקיומי מחייבים את מנהיגות ישראל לתבוע את מימוש החלק הערבי בתוכנית חילופי האוכלוסין באמצעות העברתה של האוכלוסייה הערבית מישראל הקטנה לתחומי המדינה הפלשתינית המיועדת. במונחיו הפרגמטיים של עולם העסקים מוגדרת הנאיביות האסטרטגית של מדינת ישראל כמתכון בדוק לפשיטת רגל. במונחיו האכזריים של מאזן האימה מתפרשת תבוסתנותה המגושמת של מדינת ישראל כאינסטינקט פרימיטיבי של מדינה שאיבדה את יצר קיומה. כלומר, דינמיקת הנסיגה, שהפכה לנכסי צאן ברזל של ההוויה הישראלית, היא זו המתווה את נתיב הייסורים לקריסתה רצופת האסונות של מדינת ישראל. ייסודה של מדינת יהודה יחולל תפנית אסטרטגית שתחלץ את העם היהודי מאותו פטליזם לאומי של התכווצות בלתי נמנעת. עצם כינונה של מדינת יהודה יפיח רוח חיים בסדר היום היגע של העם היהודי. עוצמתה הלאומית של מדינת יהודה, שתיאבק על עצמאותה בחבלי יש"ע, תעורר את תהליך הבראתה של מדינת ישראל מתחלואיה הכרוניים של אנורקסיה ממלכתית הכופה על מדינת ישראל גורל נצחי של נטישה טריטוריאלית והסתבכות קיומית. שכן, על רקע התדלדלותם המתמשכת של משאבי האומה תגלם מדינת יהודה את המהפך הלאומי מהתכווצות וייאוש להתרחבות ותקווה. אשר על כן, אם תרצו אין זו אגדה.
ככל שרעיון המדינה הפלשתינית קורם עור וגידים בתודעה הישראלית, כך הולך ומתחדד הכורח הלאומי לבחינתה מחדש של סוגיית מדינת יהודה. מדינת ישראל, כשמה כן היא, משקפת את תחלואיה של ממלכת ישראל המקראית שהייתה שטופה בעבודה זרה, שחיתות וחקיינות תרבותית. התפוררותו האידיאולוגית של הימין מצביעה על האצת תהליך קריסתה של ישראל, שמתקשה להגן על חיי אזרחיה ולהבטיח את נכסיה הלאומיים. כתוצאה מתהליך ממושך של דלדול תעצומותיה המוסריות נשחקה מדינת ישראל עד כדי כך שאינה מסוגלת להתמודד יותר מול מכבש הלחצים הבינלאומיים המאיים לכווצה לממדי מחיקה. בו בזמן ממשיכים הערבים לשכלל את מנגנון התפשטותם הטריטוריאלית באמצעות טקטיקה של מניפולציות פוליטיות המובילות ליצירתן של מדינות ערביות מלאכותיות. מדינת ישראל ניצבת חסרת אונים לנוכח תחבולנותם היצירתית של הערבים, שמתוך תערובת אקראית של מהגרים גיבשו את ההוויה הלאומית הפלשתינית והועידו לה טריטוריה ריבונית בארץ ישראל. במקום ליפול קורבן למלכודת המניפולציות הערביות, חייב העם היהודי להתנער מקיפאונו הלאומי ולהציב כנגד השקר הפלשתיני את האמת של מדינת יהודה. שכן, למדינה פלשתינית אין שום הצדקה היסטורית פרט להנצחת המורשת הקולוניאלית של הכיבוש האיסלמי, בעוד שכינונה מחדש של מדינת יהודה בשטחי יהודה ושומרון יגלם את הגשמת חזון שיבת ציון של נביאי ישראל. מעבר להגשמתו של הצו המקראי, המחייב את ייסודה של מדינת יהודה, תשמש המדינה היהודית החדשה משענת קיומית איתנה למדינת ישראל המעורערת. שכן, לעומת ישראל המפולגת והשסועה בין תפישות עולם קוטביות המכרסמות את חוסנה הלאומי, תתגבש מדינת יהודה כחטיבה לאומית מאוחדת המחויבת בכל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה לשלמות הארץ והמוסר המקראי. לעומת ישראל, הנתפשת בעולם כמדינה כובשת, תכריז ממשלת יהודה קבל עם ועולם וללא פקפוקים גלותיים על התקוממותם הלאומית של אנשי יהודה נגד הכובש הערבי ועל זכותם הלגיטימית של בני יהודה להגדרה עצמית במולדתם ההיסטורית. ישראל הרשמית היא כה אפרורית ומאובנת, עד שאינה מסוגלת לזהות את הכורח הקיומי המחייב את כינונה של מדינת יהודה כמוצא טקטי מפני המבוי הסתום שלתוכו נקלע העם היהודי בארצו. מעבר לנחיצותה המוסרית והקיומית, תיזום מדינת יהודה מהלך בינלאומי נמרץ לבינאום סוגיית הטרנספר של ערביי ישראל. סדר היום הערבי, המבנאם בשקדנות את כל סוגיותיו של הקונפליקט הישראלי-ערבי, שולט ללא מצרים בזירה הבינלאומית בעוד ישראל המותשת מתבוננת מהצד ומתלוננת על אובדן יוקרתה הבינלאומית ועל מצוקתה הקיומית. לא רק בעוצמתה ההסברתית תסייע מדינת יהודה לקידומו הבינלאומי של רעיון הטרנספר אלא גם בחוסנה המוסרי כתנועת שחרור לאומית המגשימה את חזון תחייתו של העם היהודי בערש הולדתו. למרות שעצם הקמתה של מדינת ישראל וכן התעצמותה ושגשוגה מסמלות את הגשמת מטרותיה הנכספות של הציונות, משקפת ההיסטוריה הציונית מגמה כללית של צמצום הבית הלאומי היהודי. שכן, מאז הצהרת בלפור נקרע נתח טריטוריאלי של כשמונים אחוזים מהבית הלאומי המקורי לטובת הקמתה של ממלכת ירדן, ומשאריתו הקטנה של הבית הלאומי היהודי מוכנה ישראל להעניק נתח נדיב לטובת הקמתה של מדינה ערבית נוספת. כאילו לא די בכך, מסתמנת נטייה ישראלית להרס ההתיישבות העברית ביש"ע ולעקירתם של תושבים יהודים ללא שום תמורה מינימלית מהצד הערבי. שכן, עקרונות האיזון המוסרי והקיומי מחייבים את מנהיגות ישראל לתבוע את מימוש החלק הערבי בתוכנית חילופי האוכלוסין באמצעות העברתה של האוכלוסייה הערבית מישראל הקטנה לתחומי המדינה הפלשתינית המיועדת. במונחיו הפרגמטיים של עולם העסקים מוגדרת הנאיביות האסטרטגית של מדינת ישראל כמתכון בדוק לפשיטת רגל. במונחיו האכזריים של מאזן האימה מתפרשת תבוסתנותה המגושמת של מדינת ישראל כאינסטינקט פרימיטיבי של מדינה שאיבדה את יצר קיומה. כלומר, דינמיקת הנסיגה, שהפכה לנכסי צאן ברזל של ההוויה הישראלית, היא זו המתווה את נתיב הייסורים לקריסתה רצופת האסונות של מדינת ישראל. ייסודה של מדינת יהודה יחולל תפנית אסטרטגית שתחלץ את העם היהודי מאותו פטליזם לאומי של התכווצות בלתי נמנעת. עצם כינונה של מדינת יהודה יפיח רוח חיים בסדר היום היגע של העם היהודי. עוצמתה הלאומית של מדינת יהודה, שתיאבק על עצמאותה בחבלי יש"ע, תעורר את תהליך הבראתה של מדינת ישראל מתחלואיה הכרוניים של אנורקסיה ממלכתית הכופה על מדינת ישראל גורל נצחי של נטישה טריטוריאלית והסתבכות קיומית. שכן, על רקע התדלדלותם המתמשכת של משאבי האומה תגלם מדינת יהודה את המהפך הלאומי מהתכווצות וייאוש להתרחבות ותקווה. אשר על כן, אם תרצו אין זו אגדה.