היי בנות (קצת ארוך).
אינני יודעת אם זהו תפקידי לומר את הדברים הבאים אך אני יגיד אותם בכל מקרה מפני שהם חשובים מאוד עבורי. זזאת אינה הפעם הראשונה שצוות תפוז אנשים מדבר על כך שהפורום חסר פעילות והוא מועמד להיסגר. לי אישית חבל. אני וחברותיי מנהלות הפורום הגינו את הרעיון של של הפורום הזה מפני שאני לפחות רציתי וראיתי בכך ערך חשוב לעזור לבנות עם טרנר ולאימהותיהן, מכיוון שלנו, לפני 24 שנה כשנולדתי, לא היתה את העזרה ואני יודעת כמה התמיכה והשיתוף חשובים ותורמים. ובכן, הדברים גלויים. אין כאן פעילות. רק פעם בכמה ימים נכתבת כאן הודעה. 3 אימהות הפורום שהיו במפגש בפסח שנה שעברה נעלמו וגם בנות אחרות שכתבו בפורום וכמעט ובכלל לא שומעים מהן היום. למפגש של לפני כמה חודשים מתוך פורום של 13 בנות לערך הגיעו הגיעו 6 בנות. כאשר היתה כאן הצעה לפני כמה שבועות לעוד מפגש לא היתה היענות וגם לרעיון הבאת הפסיכולוגית לפורום שירשרו רק שתיים. אינני יודעת מדוע הדברים מתנהלים כך. אני פעם חשבתי שהפורום יהווה קרש קפיצה לעמותה לתסמונת טרנר שתאגד את כל הבנות המטופלות או לפחות חלקן ותהווה תמיכה רחבה וגדולה. אך אולי החיים חזקים מאיתנו. כלומר כל אחת חיה את חייה הפרטיים וזהו. אל תחשבו, זה כולל גם אותי אז בנות, תחשבו עם עצמכם וקחו בחשבון שהפורום עלול להיסגר וחבל מאוד.. אני יודעת שלפחות אני ניסיתי, שירשרתי והצעתי כאן דברים לשיפור ויהיה לי עצוב עם פורום היסגר.. יום נעים לכולן דלית
אינני יודעת אם זהו תפקידי לומר את הדברים הבאים אך אני יגיד אותם בכל מקרה מפני שהם חשובים מאוד עבורי. זזאת אינה הפעם הראשונה שצוות תפוז אנשים מדבר על כך שהפורום חסר פעילות והוא מועמד להיסגר. לי אישית חבל. אני וחברותיי מנהלות הפורום הגינו את הרעיון של של הפורום הזה מפני שאני לפחות רציתי וראיתי בכך ערך חשוב לעזור לבנות עם טרנר ולאימהותיהן, מכיוון שלנו, לפני 24 שנה כשנולדתי, לא היתה את העזרה ואני יודעת כמה התמיכה והשיתוף חשובים ותורמים. ובכן, הדברים גלויים. אין כאן פעילות. רק פעם בכמה ימים נכתבת כאן הודעה. 3 אימהות הפורום שהיו במפגש בפסח שנה שעברה נעלמו וגם בנות אחרות שכתבו בפורום וכמעט ובכלל לא שומעים מהן היום. למפגש של לפני כמה חודשים מתוך פורום של 13 בנות לערך הגיעו הגיעו 6 בנות. כאשר היתה כאן הצעה לפני כמה שבועות לעוד מפגש לא היתה היענות וגם לרעיון הבאת הפסיכולוגית לפורום שירשרו רק שתיים. אינני יודעת מדוע הדברים מתנהלים כך. אני פעם חשבתי שהפורום יהווה קרש קפיצה לעמותה לתסמונת טרנר שתאגד את כל הבנות המטופלות או לפחות חלקן ותהווה תמיכה רחבה וגדולה. אך אולי החיים חזקים מאיתנו. כלומר כל אחת חיה את חייה הפרטיים וזהו. אל תחשבו, זה כולל גם אותי אז בנות, תחשבו עם עצמכם וקחו בחשבון שהפורום עלול להיסגר וחבל מאוד.. אני יודעת שלפחות אני ניסיתי, שירשרתי והצעתי כאן דברים לשיפור ויהיה לי עצוב עם פורום היסגר.. יום נעים לכולן דלית